"להוציא מלבם" מדוע דווקא בזה ?

הרב דב קדרון

חגיגה כג ע"א

בתקופת בית שני היו הצדוקים, שלא קיבלו את התורה שבעל פה, והם סברו שהכהנים העוסקים בפרה אדומה צריכים להיות טהורים מיום אתמול, אבל כהן שטבל ונטהר מטומאתו באותו יום לפי דעתם היה פסול.

 כדי שיהיה ברור שאין הלכה כמותם תיקנו חכמי ישראל שהכהן השורף את הפרה ייטמא בכוונה ויטבול באותו יום, וכך יהיה ברור שגם טבול יום כשר לכך, כפי שכותב הרמב"ם, שעשו זאת "כדי לבטל דברי אלו הזדים שמורים מהעולה על רוחם לא מן הקבלה".

הגרי"ש אלישיב זצ"ל סיפר ששמע בצעירותו שהיה מי שהקשה: מדוע דווקא בנושא זה תיקנו לעשות מעשה כדי להוציא מלבם של הצדוקים, והרי היו עוד נושאים שהיו בהם מחלוקות בין הצדוקים לפרושים, ושם לא תיקנו זאת.

והסביר שרק בנושא זה הצדוקים החמירו יותר מהפרושים, והיה חשש שהעם ייגרר אחריהם וינהג כפי החומרא שלהם, אבל בדברים אחרים שאין בהם קולא וחומרא, או שהצדוקים לא מחמירים יותר, שם לא היה חשש שתהיה נטייה לנהוג כמותם ולכן לא היה צורך לתקן לעשות מעשה כדי להוציא מלבם.

לעם ישראל יש תחושה בריאה, שאותן כתות שלא מקבלות את התורה שבעל פה ורוצות להקל – לא מייצגות את היהדות האותנטית, ורוב הציבור לא הולך אחריהן.