טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו
כדם מאכולת של ראש – כינת הראש
"זעירי אמר רבי חנינא: כדם מאכולת של ראש. מיתיבי: הרגה מאכולת הרי זה תולה בה, מאי לאו דכוליה גופה? לא, דראשה" (נדה, יט ע"ב).
פירוש: הגדרה אחרת אמר החכם זעירי שכך אמר רבי חנינא: כדם היוצא ממאכולת (כינה) של ראש שנמעכה. מיתיבי [מקשים] על כך ממה ששנינו להלן (בפרק שמיני) בדיני כתם דם הנמצא על בגד האשה, שאם הרגה האשה מאכולת ולאחר מכן נמצא כתם דם על בגדה או גופה הרי זה תולה כתם זה בה, בכינה, שאומרים שמדם הכינה הוא זה, והריהי טהורה. מאי לאו [האם אין] הכוונה שמדובר בכינה דכוליה [של כל] מקום בגופה, בכל כינה שהרגה האשה, ולא רק בכינה של ראש, כדברי ר' חנינא! ודוחים: לא, הכוונה דווקא בכינה שעל ראשה (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
שם עברי: כינת הראש שם באנגלית: Louse שם מדעי: Pediculus humanus
שם נרדף במקורות: מאכולת, קלמתא, קלמי, כלמי, אינבא
נושא מרכזי: מהו גוון "דם כינה"?
לנושאים נוספים העוסקים בכינה - הקש\י כאן.
כיני גוף וכיני ראש דומים זה לזה אך שונים בגוון, בגודל ובהתנהגות. גודל כיני ראש בוגרים הוא כ – 2 מ"מ ואילו גודל כיני גוף הוא 2.5 – 3.5 מ"מ. כיני הראש חיים וניזונים על הקרקפת ואילו כיני גוף חיים בתוך הבגדים המיטות. הם נעים מספר פעמים ביום לעבר העור וניזונים מדם. בדרך כלל הטלת הביצים מתבצעת בעיקר בתפרים של הבגדים. מדברי זעירי ניתן להסיק שגוון הכתם שנגרם ממעיכת כינת ראש שונה מזה של כינת הגוף ודומה יותר לדם נדה.
מחלקה הראשון של הסוגיה משתמע שהדמיון של כתם כינת הראש נובע מכך שהוא אדום יותר. שואלת הגמרא: "איזהו אדום? כדם המכה. מאי כדם המכה? אמר רב יהודה אמר שמואל: כדם שור שחוט". דמו של שור אדום יותר וכך כתב רש"י: "שור - דמו אדום כדאמר בסדר יומא (דף נו:) האי חיור והאי סומק". כוונתו להבדל בין דם השעיר ודם הפר המאפשר לזהותו גם ללא סימון נוסף (ראו במאמר "האי חיור והאי סומק" (יומא, נו ע"ב)). הצבע האדום של דם השור מוזכר גם כאמצעי לתאור "זהב פרוים": "תניא נמי הכי: בכל יום היה זהבה ירוק והיום אדום, והיינו זהב פרוים שדומה לדם הפרים" (יומא, מה ע"א).
לאור העובדה ששני מיני הכינים ניזונים מדם מתעוררת השאלה האם אכן קיים הבדל בגוון של דם הקרקפת ודם עור הגוף? יש להקדים שחלק מהחכמים(1) היה מסוגל לזהות הבדלי גוון קלים כמו למשל שינויים במהלך יציאת הדם לאחר שחיטה: "ולימא כדם שחיטה! אי אמר כדם שחיטה הוה אמינא ככולה שחיטה, קמ"ל כדם המכה כתחילת הכאה של סכין". ייתכן והבדלי הגוון נובעים משינויים ברמת מסיסות החמצן בדם. דוגמאות נוספות ליכולת לזהות הבדלים קלים מובאות בהמשך הגמרא. למשל: "עולא אמר: כדם צפור חיה. איבעיא להו: חיה לאפוקי שחוט, או דלמא לאפוקי כחוש? תיקו".
בנסיון למצוא את הבסיס הריאלי של דברי זעירי חפשתי הבדלים בין דם הקרקפת לדם עור הגוף. לא מצאתי הבדלים בהרכב הדם אלא באופן בו הוא יוצא מהגוף בעקבות פציעה. דפנות כלי הדם בקרקפת מחוברים באופן הדוק לרקמת החיבור של שכבת ה"חיתולית". מסיבה זו קצוות חתוכים של כלי דם אינם מתכווצים ונסגרים באופן מיידי כפי שקורה באיזורי גוף אחרים. הביטוי המוכר לתופעה זו הוא הדימום החזק הנגרם מחתכים קטנים בקרקפת. לכאורה ניתן היה להציע שנשיכת כינים בקרקפת גורמת לזרימת דם בקצב מהיר יותר ולקליטת כדוריות דם אדומות בכמות גדולה יחסית דבר המתבטא בצבע כהה יותר. הקושי בהסבר זה הוא כמובן שנשיכת כינה הזעירה אינה דומה לחתך ואין סיבה שהדם יזרום החוצה בקצב מהיר יותר.
אודה לכל מי שיאיר עיני בשאלה זו.
.JPG)
כינת הראש - זכר צילם: Gilles San Martin
כינת הגוף צילום: Janice Harney Carr, Center for Disease Control
(1) לא כולם ולכן היו שנמנעו מ"לראות דמים": "אמר רב אשי: כגון אנא דלא ידענא בין האי להאי - לא מבעי לי למחזי דמא" (נדה, כ ע"א).
לעיון נוסף:
סיכום הרב חיים רפופורט בדרכו של הרבי מלובביץ'
יחס חז"ל לעולם הטבע
תשובות לקונטרסי "ד"א"
השתנות הטבעים כפתרון לסתירות בין דת למדע
תולדות ההלכה והחיים המודרניים
תכתובת בנושא ב"חדרי חרדים"
הריגת כינים בשבת
א. המחבר ישלח בשמחה הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
כתב: ד"ר משה רענן. © כל הזכויות שמורות
הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.
