טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו  

מה יונה אינה ניצולת אלא בכנפיה – יונת הבית

"רבה בר בר חנה הוה קאזל בשיירתא אכל ואשתלי ולא בריך. אמר: היכי אעביד? אי אמינא להו אנשאי לברך אמרי לי בריך כל היכא דמברכת לרחמנא מברכת. מוטב דאמינא להו אנשאי יונה דדהבא. אמר להו: אנטרו לי דאנשאי יונה דדהבא. אזיל ובריך ואשכח יונה דדהבא. ומאי שנא יונה? דמתילי כנסת ישראל ליונה דכתיב כנפי יונה נחפה בכסף ואברותיה בירקרק חרוץ. מה יונה אינה ניצולת אלא בכנפיה אף ישראל אינן ניצולין אלא במצות" (ברכות, נג ע"ב).

פירוש: רבה בר בר חנה הוה קאזיל בשיירתא [היה הולך בשיירה], אכל ואשתלי [ושכח] ולא בריך [ברך]. אמר בליבו: היכי אעביד [איך אעשה]? אי אמינא להו [אם אומר להם] אנשאי [שכחתי לברך], אמרו [יאמרו]: לי: בריך ]ברך], כל היכא דמברכת [מקום שאתה מברך] לרחמנא מברכת [לה' אתה מברך]. מוטב דאמינא להו [שאומר להם]: אנשאי [שכחתי] יונה דדהבא [של זהב]. ואז ימתינו לי עד שאחזור. אמר להו [להם]: אנטרו ]שמרו, המתינו] לי, לפי דאנשאי [ששכחתי] יונה דדהבא [של זהב]. אזל ובריך ואשכח [הלך וברך, ומצא] יונה דדהבא [של זהב]. ושואלים: ומאי שנא [ובמה שונה] היונה? מדוע אמר דווקא ששכח יונה? ומשיבים: דמתילי [שמשולים] כנסת ישראל ליונה. דכתיב [שכן נאמר] "כנפי יונה נחפה בכסף ואברותיה בירקרק חרוץ" והסבר המשל: מה יונה אינה ניצולת מאויביה אלא בכנפיה, אף ישראל אינן ניצולין אלא בזכות המצות (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).

שם עברי: יונת הבית    שם באנגלית: Domestic pigeon

שם מדעי: Columba livia domestica    שמות נרדפים במקורות: תסיל


הנושא המרכזי: מה כוונת המאמר "יונה אינה ניצולת אלא בכנפיה"?

לריכוז המאמרים שנכתבו על יונת הבית הקש/י כאן.

כבמאמרי חז"ל נוספים הבסיס הריאלי של המאמר איננו ברור וייתכן ומקורו בעובדה שבמאבקים טריטוריאליים הזכרים טופחים זה בזה בכנפיהם. מפירוש רש"י משתמע שהוא הבין שמדובר בהתנהגות אופיינית ליונה: "יונה אינה נצולת אלא בכנפיה – או בורחת או נלחמת בראשי אגפיה". בהערוך (ערך "יון") אנו מוצאים: "... מה יונה זו כנפיה מגינות עליה אף ישראל מצות מגינות עליהן. מאי שנא יונה שכנפיה מגינות עליה יותר משאר עופות? פירוש בבראשית רבה בריש ויאמר ה' אל אברם ואומר מי יתן לי אבר כיונה. למה כיונה? רבי עזריה בשם רבי יודן בר סימון לפי שכל העופות כשהן יגעין נינוחין על גבי סלע או על גבי אילן ונתפשין, אבל היונה בשעה שיגיעה היא קופצת אחת מאגפיה ופורחת באחת והיא נצולת ואינה נתפסת". לפי המדרש אמנם כל העופות נמלטים בתעופה אך ביונה היא מהירה יותר משום שהיא משאירה כנף "תורנית" בכוננות. רעיון זה מופיע בניסוח שונה בתוס' (שבת, מט ע"א): "כנפיה מגינות עליה - אור"י דאמרינן במדרש כל העופות כשהן יגעין נינוחין ע"ג סלע והיונה בשעה שהיא יגעה פורחת באחת ונינוחת באחת".

כיוון אחר אנו מוצאים בספרו של רבי חיים בן עטר "חפץ ה'": "דכל העופות הגם דיש להם הכנפים אפילו הכי דורסים ברגליהם ונוקבים בפיהם הקשה ובזה הוא מלחמתם, מה שאין כן היונה דדוקא בכנפים. כן ישראל, דוקא המצות הם הם המגינים וכו'". לדעתו היונה אכן אינה שונה משאר העופות ביכולת התעופה אלא שבניגוד לאחרים היא אינה מתגוננת בנקירות מקור.

ב"מדרש משה" שכתב רבי משה נאכט נאמר:

"והטעם שנתנו בכאן אינו מספיק: כלום היונה בלבד מגינה על עצמה בכנפיה? הרי כל שאר העופות רובם – כלי ההגנה והזין היחידי שלהם הכנפיים – זו הבריחה. מלבד העופות הטורפים שכח להם במקורם, הרי כולם בורחים מן האויב, ומה ראו חז"ל להשוות את ישראל ליונה? ... ובב"ר (ל"ט) על הכתוב: מי יתן לי אבר כיונה, דרשו: "לפי שכל העופות כשהן פורחין ויגעין נחין על גב עץ או סלע, אבל יונה כשהיא יגעה נחה באחת ופורחת באחת, כך ישראל", וזהו בחינת צדקה עשה הקב"ה לישראל שפזרם בין הגויים. אותה שעה שחלק אחד מכנסת ישראל נתון למשסה במקום אחד, החלק השני נח במקום אחר וממשיך את דרך האומה הישראלית בעולם".

בכתבה שעסקה בשימוש ביונים למטרות צבאיות (ראו כאן) מצאתי הסבר ריאלי אפשרי למאמר ש"יונה אינה ניצולת אלא בכנפיה". הקושי העומד לפני טענה זו הוא שהרי רוב הציפורים מתגוננות מפני טורף בבריחה. ייתכן ומבין העופות שהיו בשכנות קרובה לאדם היונים הצטיינו בתעופה מהירה ובזריזות רבה. היונה יכולה לעוף במהירות של 80 עד 140 קמ"ש, ולתמרן בזריזות כשהיא קולטת עצם שמתקרב אליה באוויר. היונים ניצודות באוויר בידי נצים ובזים, ולכן התפתח אצלן רפלקס תמרון המאפשר להן להתחמק כשטורף מתקרב אליהן.

הסבר שונה לסכנה שממנה מתגוננת היונה ולאמצעים שבהם היא נוקטת מובא ברש"י (שבת, מט ע"א): "כנפי יונה - כדמפרש לקמיה, מפני שהם מצות והם מגינין לישראל והויא להם ככנפים ליונה, שהיא נמשלת ליונה והמצות ככנפים. כנפיה מגינות עליה - מן הצנה, ומכל עוף ואדם הבא עליה היא נלחמת ומכה בראש גפיה, מה שאין כן בשאר עופות". על פי רש"י חלק מהסכנה העומדת בפני היונה הוא הקור ("צנה") וההגנה מפניו היא הכנפיים. בלשון חז"ל "כנפיים" הם הנוצות כפי שאנו מוצאים במשנה (שבת, פ"ד מ"א): "... טומנין בכסות ובפירות בכנפי יונה ובנסורת של חרשים ובנעורת של פשתן דקה וכו'". רש"י (שבת, מט ע"א) מפרש "כנפי יונה – נוצה". בעל "תפארת ישראל" כתב: "בכנפי יונה. הוא הדין שאר נוצות (רנ"ז ס"ג)". הנוצות נחשבות למבודד היעיל ביותר משום שהן כולאות נפח גדול של אוויר. לא בכדי בעל החוליות החי באזורים הקרים ביותר של העולם הוא עוף - הפינגווין. שמיכת פוך (עשויה נוצות) נחשבת לשמיכה הטובה ביותר להגנה מפני קור. הקושי העומד בפני הסבר זה הוא במה התייחדה היונה בהשוואה לעופות אחרים.
 

תמונה 1.  יונה הפרט הנראה בתמונה הוא תוצר הכלאה של יונת סלע עם יונת בית.		תמונה 2. הצבע הירקרק בעורף היונה נובע מצבע פיסיקלי. צבע זה הוא תוצאה של שבירת קרני האור בנוצה.

א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
 

כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.