טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו
ואייתי קודשׁא ברִיך הוא עליה קמצי ונקבוה ונחֵית בצוארֵיה – נמלת הקציר
"אבן שבקש עוג מלךְ הבשן לזרוק על ישראל, גמרא גמירִי לה. אמר מחנה ישראל כמה הוי? תלתא פרסי, איזיל ואיעקר טורא בר תלתא פרסי ואישׁדי עליְיהו, ואיקטלינְהו. אזל עקר טורא בר תלתא פרסי ואייתי על רישיה, ואייתי קודשׁא ברִיך הוא עליה קמצי ונקבוה, ונחֵית בצוּארֵיה" (ברכות, נד ע"ב).
פירוש: על האבן שבקש עוג מלך הבשן לזרוק על ישראל אין מקרא כתוב, אלא גמרא גמירי לה [מסורת מסורה היא]. ומסופר שכך אמר עוג: מחנה ישראל כמה הוי [הוא]? תלתא פרסי [שלוש פרסאות], איזיל ואיעקר טורא בר תלתא פרסי ואישדי עלייהו, ואיקטלינהו [אלך ואעקור הר בן שלוש פרסות ואשליך עליהם, ואהרגם]. אזל [הלך] ועקר טורא בר תלתא פרסי ואייתי על רישיה [הר בן שלוש פרסות ושם על ראשו], ואייתי קודשא בריך הוא עליה קמצי [והביא הקדוש ברוך הוא עליו חגבים], ונקבוה לכיפת ההר, ונחית בצואריה [ונפל ההר על צווארו] (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
שם עברי: נמלת קציר שחורה שם באנגלית: Harvester Ant Black שם מדעי: Messor ebeninus
שם נרדף במקורות: שומשמני
נושא מרכזי: מה משמעות השם קמצי?
לנושאים נוספים העוסקים בנמלת הקציר - הקש\י כאן.
לשם "קמצא" או "קמצי" שתי משמעויות שונות – נמלים או חגבים אולם בדרך כלל הפירוש הוא חגבים. את הזהות בין קמצי וחגבים אנו מוצאים למשל בתרגום אונקלוס ויונתן: "ותמן חזינא ית גבריא בני ענק מן גבריא והוינא בעיני נפשנא כקמצין וכן הוינא בעיניהון" (אונקלוס), "וְתַמָן חָמֵינָא יַת גַבְרַיָא בְנֵי עֲנָק מִגְנִיסַת גוּבְרַיָא וַהֲוֵינָא דַמְיַין בְּאַנְפֵּי נַפְשָׁתָנָא הֵי כְקַמְצָן וְהֵיכְדֵין הֲוֵינָא דַמְיַין בְּאַנְפֵּי נַפְשֵׁיהוֹן". משום מה בפירוש "כתר יונתן" נאמר: "ושם ראינו את האנשים בני הענק ממִשׁפחת הגיבורים והיינו דומים בפני נפשותינו כנמלים וכמו כן היינו דומים בפני נפשותיהם".
קמצי = נמלים
לאור העובדה שהשם "קמצי" עשויים להתפרש בשתי משמעויות שונות נוכל לבחור במשמעות המדויקת רק על פי ההקשר. במסכתנו מסופר: "... אזל עקר טורא בר תלתא פרסי ואייתי על רישיה, ואייתי קודשא בריך הוא עליה קמצי ונקבוה ונחית בצואריה וכו'". מפרש רש"י: "קמצי – נמלים". גם בפירושו לתורה (במדבר, יג ל"ג) כתב: "וכן היינו בעיניהם - שמענו אומרים זה לזה נמלים יש בכרמים כאנשים". כאן הוא מקביל בין חגבים ונמלים. הרש"ש (ברכות, שם) התקשה בפירושי רש"י:
"ד"ה קמצי נמלים. הן כחגבים מתרגמינן כקמצין. וכן בסוטה (ל"ה) קחזינן אינשי דדמו לקמצי וכן איל קמצא דכן הוא מין חגב כדמוכח בע"ג (ל"ז). [שוב נזכרתי שגם בפיה"ת שם כתב נמלים יש בכרם והרא"ם משבש שם לאותה גירסא ושצ"ל חגבים ע"ש. אולם בשבת (ע"ז ב') ד"ה קמצא כתב ארבה ול"נ קמצא נמלה ע"כ וצ"ע]".
"משיבת נפש" (במדבר, שם) ייחס את הסתירה לטעות סופר:
"וכן היינו בעיניהם. פירש"י שמענו אומרים זה לזה נמלים יש בכרמים כאנשים. רבים מעמיקים למצוא טעם של רש"י שקרא בפירושו נמלים, ובמקרא כתיב חגבים. ואומר אני כי הדברים בטלים הם וטעה הסופר בודאי כי איתא במס' סוטה וז"ל שמענו אומרים גובריא אזלי בכרמיא כקמצין, ובידוע שקמצין בודאי חגבים הם ומינה לא תזוז".
אין ספק שבמדרש המתאר את ניקוב ההר על ידי קמצי הכוונה לנמלים ולא לחגבים משום שרק הנמלים ידועות כחופרות מעולות. מיני נמלים רבים חופרים בקרקע מחילות מסועפות העשויות להגיע לגודל ועומק עצומים. עומק המחילה של נמלת הקציר עשוי להגיע ל – 3 מ'. ראו בסרטון זה דוגמה לממדי מחילה עצומים. הקש/י כאן.
אזכור נוסף שבו תרגום קמצי לנמלים סביר יותר נמצא במסכת שבת (קי ע"ב): "לירקונא תרין בשיכרא ומיעקר ואי לא לייתי רישא דשיבוטא דמילחא, ולישלוק בשיכרא ולישתי. ואי לא לייתי מוניני דקמצי. ואי ליכא מוניני דקמצי לייתי מוניני דנקירי וכו'"(1). מפרש רש"י: "מוניני דקמצי - ציר חגבים". הגמרא מונה תרופות לצהבת ("ירקונא") ואחת מהן היא מיץ של "קמצי". ייתכן והכוונה לחומצה פורמית שניתן להפיקה מנמלים ודבורים. חרקים אלו מייצרים את החומצה הפורמית לצרכי הגנה והתקפה. חומצה זו היא גם אחד החומרים הפעילים בקוצי רוב מיני הסרפד הגורם לצריבה בעור בעקבות מגע עם העלים. לחומצה הפורמית השפעה אנטי בקטריאלית וייתכן שהיא סייעה לרפא צהבת זיהומית. כמובן שעלינו להניח שהצהבת נחשבה כמחלה מסכנת חיים ולכן הותר להשתמש במיצוי נמלים למרות היותן בעל חיים אסור למאכל.
נמלת קציר שחורה הבלוג של עמיר וינשטיין
נמלת קציר חולית – אחד מפתחי הקן
(1) פירוש: הזכרנו מקודם את הסגולה לְיַרְקוֹנָא [לרפואת חולי ירקון] שישתה תְּרֵין בְּשִׁיכְרָא [שנים מן הדברים המוזכרים שם בשכר], וּמִיעֲקַר [וייעקר]. ואמרו: וְאִי לֹא היו לו אותם דברים, קומוס אלכסנדרי, כרכום גינה ואלום, או שלא הואילו לֵיְיתֵי רֵישָׁא דְּשִׁיבּוּטָא דְּמִילְחָא וְלִישְׁלוֹק בְּשִׁיכְרָא, וְלִישְׁתִּי [יביא ראש שיבוטה במלח ויבשלנו בשיכר, וישתה] אותו משקה. וְאִי [ואם] לֹא הועיל לֵיְיתֵי מוֹנִינֵי דְּקָמְצִי [יביא ציר חגבים] וישתה ממנו. וְאִי לֵיכָּא מוֹנִינֵי דְּקָמְצִי [ואם אין ציר חגבים] לֵיְיתֵי מוֹנִינֵי דִּנְקִירֵי [יביא ציר עופות קטנים] וכו'.
א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
כתב: ד"ר משה רענן. © כל הזכויות שמורות
הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.
