אין מערבין שמחה בשמחה
פניני הדף היומי, עלון יביע אומר / הרב ירון מרדכי זכאי
מועד קטן ט ע"א
במהלך הלימוד השבועי בדף היומי עסקה סוגיתנו בדין שאין נושאים אישה ביום טוב, והטעם לכך שכתוב בפסוק "ושמחת בחגך" ודרשו חכמים לא באישתך.
סיבה נוספת משום שאין מערבין שמחה בשמחה, וכל שמחה יש לה מקום וזמן לכשלעצמה.
טעם נוסף מבואר בסוגיה שאם אנשים ידעו שמותר להתחתן בחג ינצלו דבר זה בשביל לחסוך בהוצאות וינשאו בחג כך שבסעודה אחת ביום טוב יעשה גם סעודה לחתונתו, ודבר זה יגרום ששמחת נישואיהם עלולה להדחות עד החגים.
והנה מקור הדיו שאין מערבים שמחה בשמחה נלמד בסוגיתנו מכך ששלמה המלך כשסיים לבנות את בית המקדש ערך שבעת ימי משתה, ואף שימים אלו חלו בחודש תשרי הקפיד לעורכם לפני חג הסוכות שלא לערב שמחה בשמחה.
ואמנם הפוסקים דנו לגבי נישואים בחג פורים האם צריך להמנע מלקבוע בזמן זה משום שאין מערבים שמחה בשמחה, והנה הרשב"א (חלק ד' סימן רעו) כתב להתיר משום שטעם האיסור כיוון שכתוב ושמחת בחגך ולא באישתך ועל כן דוקא בחגים האמורים בתורה פסח שבועות וסוכות נאמר דין זה וכן פסק מרן בשולחן ערוך אורח חיים סימן תרצ סעיף ח, אלא שהמגן אברהם הקשה שהרי בסויגותינו מובא שאין מערבים שמחה בשמחה, ואם כן גם בפורים שהוא יום משתה ושמחה יהיה אסור להינשא.
ולמעשה אף שהיו פוסקים שהחמירו שלא לישא בפורים אלא יערכו את הנישואין במוצאי פורים ושכן כתבו השערי תשובה והכתב סופר, אנו נוהגים כשיטות שנהגו להקל וכפסק מרן בשו"ע, ונודע שמורנו הגאון ר' שלמה זלמן אויערבך זצ"ל מגדולי הפוסקים נשא אישה בפורים וביום חתונתו דרש בענין זה שיש להקל וכן פסק מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והוסיף שהרי המנהג להתחתן בלילה ועיקר מצות השמחה בפורים היא ביום ולא בלילה.
