דין חינוך בילדים קטנים - "איזהו קטן כל שהוא לא יכול לעלות ברגליו"
פניני הדף היומי, עלון יביע אומר / הרב ירון מרדכי זכאי
חגיגה ב ע"א
בשבוע זה התחלנו בלימוד מסכת חגיגה, שכשמה כן היא, שעוסקת בדיני החגים ושלושת הרגלים, פסח שבועות וסוכות, אחת מהמצוות המיוחדות לרגלים בזמן שבית המקדש היה קיים היא מצות ראיה לעלות לירושלים בשלושת הרגלים ולהתראות בעזרה בבית המקדש, וכן להביא קורבן עולת ראיה, ומבואר במשנה שילד קטן שהוא פחות מגיל בר מצוה פטור ממצוה זו מהתורה, וכן בשאר המצות אנו מוצאים קטן פטור מלקימם.
אלא שמבואר במשנתנו שנחלקו בית שמאי ובית הלל לגבי מצות עליה לרגל בילד קטן, שלדעת בית שמאי אם יכול לרכב על כתפי אביו ולעלות מירושלים להר הבית חייב ולדעת בית הלל שמקילים יותר הדבר תלוי אם יכול לאחוז בידיו של אביו ולעלות ברגליו להר הבית, ולומדים זאת מלשון הפסוק שלוש רגלים ומשמע שעולה ברגליו, ומסביר רש"י שאף שמהתורה אין ילד קטן חייב במצוה זו עד שיגיע לגיל בר מצוה, מכל מקום חכמים הטילו על אביו ועל אימו לחנכו במצוות. ופסוק מפורש הוא במשלי (פרק כב פסוק ו) חנוך לנער על פי דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנה, וישנה מחלוקת גדולה בדברי הראשונים במסכת מגילה האם מצות חינוך בילדים קטנים היא מצוה שמוטלת על האב שיחנך את בנו למצוות, או שזוהי מצוה שמוטלת על הילד הקטן שיקיים מצות מדין חינוך שיתחנך על ידי כך כשיהיה גדול שיהא מורגל במצוות.
וכן ישנה מחלוקת בפוסקים, האם החיוב לחנך את הילדים הקטנים הוא דוקא על האב, או מצוה זו גם מוטלת על האמא, ונחלקו איך לפרש את הסוגיא במסכת נזיר(דף כט) לדעת תרומת הדשן גם האם חייבת בחינוך ילדיה, ולדעת המגן אברהם בסימן שמג דווקא האב חייב בחינוך בניו ולא האם, וכן נחלקו הפוסקים אם חיוב מצות חינוך נאמר דוקא בבנים ולא בבנות או גם בבנות הקטנות, ולמעשה הגאון רבינו עובדיה יוסף זצ"ל בספריו לוית חן ושו"ת יביע אומר פסק שמצוות חינוך שיכת גם באמא על בניה וגם בבנות קטנות, ואדרבא מצוי מאד שהאבא נמצא בדרך כלל רוב היום מחוץ לבית בעבודה או בלימוד, ואם כן מי יחנך וילמד את הבנים הקטנים ליזהר בברכות על מה שאוכלים וברכת המזון אם לא האם.
