דין זריזין מקדימין במצוות - "שיהיו מצוה לא משהינן"
פניני הדף היומי, עלון יביע אומר / הרב ירון מרדכי זכאי
יבמות לט ע"א-ע"ב
בסוגיתנו אנו לומדים לגבי מקרה של אישה שבעלה מת בלא בנים (וכעת האישה צריכה יבום מאחי בעלה) ואחיו הגדול נמצא בחו"ל ויקח זמן עד שיחזור, וישנו כאן אח קטן, עדיף שהאח הקטן ייבם כעת מאשר שנחכה עד שיבוא האח הגדול. ומדברי הסוגיא אנו לומדים לכאורה יסוד גדול שבמצב שאפשר לקיים מצוה בהידור בזמן יותר מאוחר עדיף לעשות כעת לא בהידור והעיקר שלא לחכות ולהשהות את המצוה.
והנה ישנו נידון בפוסקים כשיש מצות ברית מילה מתי עדיף לעשותה בשעות הבוקר כדין זריזין מקדימין למצוות, אלא שבמצב כזה יהיה בברית מנין מצומצם, או שעדיף לדחות את הברית לשעות הצהרים ואז ישתתפו בברית אנשים רבים ותתקיים המצוה ברוב עם, ואמנם כבר כתבתי בנושא זה בספרי שיח התורה והבאתי דברי מרן החיד"א בברכי יוסף סימן א' שפלפל בנושא זה והביא ראיה מדברי הגמרא בראש השנה (דף לב) שזריזין מקדימין עדיף מאשר שנעשה את המצוה לאחר מכן ברוב עם, ואם כן לשיטתו עדיף לערוך את הברית בשעות הבוקר, ומכל מקום צריך שיהיו עשרה אנשים וכן נפסק בשולחן ערוך חלק יורה דעה סימן רסה סעיף ו', ומשום שכל עדות שנתן הקב"ה לישראל היתה בעשרה.
ומכל מקום מה שאנו רואים שאנשים רבים עורכים בריתות בשעות הצהרים, נאמרו בזה כמה טעמים או משום שרבים מבני המשפחה לא יוכלו להגיע משום ביטול תורה, או שנמצאים בעבודתם, וכן שישנם בני משפחה שגרים במרחק רב ממקום הברית ולא יוכלו להגיע לברית אם תיערך בשעה מוקדמת, והדבר עלול לגרום לחיכוך מריבות והברית צריכה להעשות מתוך שמחה.
וכתב רבנו המאירי בחידושיו למסכת יומא (דף כ"ו) הטעם שצריך להקדים את מצות הברית שאם אינו מקדים נראה כמתרשל מחמת חמלתו על בנו, והמקור לדין זריזין מקדימין למצוות נלמד מאברהם אבינו "וישכם אברהם בבוקר" כמבואר בגמרא פסחים (דף ד') ונחלקו הפוסקים האם דין זריזין מקדימין למצוות הוא מהתורה או מדרבנן, לסברת הטורי אבן (מסכת ר"ה דף ד')דין זריזין מקדימין הוא מדרבנן, והפסוק של אברהם אבינו שהשכים אינו לימוד גמור אלא אסמכתא,אמנם בספר שדי חמד הביא דברי הפוסקים שדין זריזין קדימין הוא מהתורה.
