מי מתיר לעבור על דברי תורה?
הרב דב קדרון
יבמות צ ע"ב
מי שכבר הוחזק כנביא, חייבים אנחנו לשמוע בקולו, אפילו אם ידרוש - כהוראת שעה - לעבור על דין תורה, כדי לחזק את קיום כל התורה כולה: "למיגדר מילתא". כמו שמצאנו באליהו הנביא שהקריב קרבן על הר הכרמל כדי לבייש את נביאי הבעל וכדי לשכנע את העם הפוסח על שתי הסעיפים בין ה' ובין הבעל, ולשם כך היה צורך לעבור על איסור של שחיטה והעלאה מחוץ לבית המקדש. אבל אם יאמר הנביא, אפילו רק בתור הוראת שעה, לעבוד עבודה זרה – אסור לשמוע בקולו.
מרן הרב קוק זצ"ל (שמונה קבצים ב,ל, מובא בלקט ביאורי אגדות), מתוך הבנה עמוקה של נפש האדם, הפרטי והכללי, כתב שבכל דור יכול להיווצר מצב כזה של צורך לעבור על דברי תורה, מסיבות שונות, אבל לא בכל דור יש מי שיוכל להראות את הדרך איך לעשות זאת כראוי, ואז בא הענין על ידי התפרצות של עבירה על דברי תורה באופן לא לגיטימי. כי רק כשהנבואה שרויה בישראל, אפשר לתקן ענין כזה על ידי הוראת שעה, ואז נעשה בדרך היתר ומצוה בגלוי. אבל בדורות שבהם נסתם אור הנבואה, נעשה תיקון כזה על ידי פרצה, שמדאבת את הלב מצד עצמה, ומשמחת אותו מצד תכליתה הסופית.
בכל אופן, הוא מבאר, שגם כאשר יש צורך כזה, לעבור על דברי תורה לצורך תיקון, בדורות שבהם אין איתנו נביא, יותר טוב לעולם שיבוא ענין כזה על ידי שגגה, כמו שאמרו חז"ל: "מוטב שיהיו שוגגין ואל יהיו מזידין".
