סקר
באיזה גיל התחלת ללמוד דף יומי






 

טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

 

משל לתרנגול ועטלף שהיו מצפין לאור – עטלף 

 

"דרש רבי שמלאי: מאי דכתיב הוי המתאוים את יום ה', למה זה לכם יום ה', הוא חשך ולא אור. משל לתרנגול ועטלף שהיו מצפין לאור, אמר ליה תרנגול לעטלף, אני מצפה לאורה שאורה שלי היא, ואתה למה לך אורה" (סנהדרין צח ע"ב).

 

שם עברי: עטלף   שם באנגלית: Bat   שם מדעי: Chiroptera   שם נרדף במקורות: כרושתינא


נושא מרכזי: מדוע העטלף איננו זקוק לאור? לאיזו קבוצת עטלפים שייך העטלף המתואר בסוגיה?

זיהוי העטלף מקובל כמעט ללא עוררין וכך מתרגמים למשל השבעים והוולגטה. רש"י כאן מפרש: "עטלף - קלב"א שורי"ץ בלעז, ואין לה עינים". ד"ר משה קטן מתרגם את השם הלועזי לעטלף. רש"י מתאר את מבנה העטלף כמי שאין לו עיניים ולכך נתייחס בהמשך. מדברי רש"י בד"ה "שאורה שלי הוא" ניתן ללמוד על כך שהעטלף שונה מאד מהתרנגול בתלות באור: "שיש לי עינים לראות, ונמצאתי נהנית בה, כך ישראל מצפין לגאולה, שיום ה' יהיה להם אור, אבל העובדי כוכבים למה מקוים אותו הרי הוא להם חשך ולא אור". לאור כך שקיימים מינים רבים של עטלפים באיזורנו (בישראל ידועים כ – 30 מינים) השאלה העולה היא האם ניתן לזהות את העטלף שעליו מדברת הגמרא באופן ספציפי יותר?

על מנת לענות על השאלה נצטרך להכיר טוב יותר את סדרת העטלפים. סדרה זו שייכת לסדרת היונקים והיא כוללת שתי תת סדרות: תת סדרת עטלפי הפירות ותת סדרת עטלפי החרקים. בארץ קיים רק מין אחד של עטלף פרי וכל שאר המינים הם עטלפי חרקים. המינים השייכים לשתי תת הסדרות שונים מאד בפרטים רבים מלבד סוג המזון. עטלפי הפירות גדולים בהרבה וחסרים את המבנה האופייני ל"פני עטלף". הם דומים יותר למכרסם ש"הדביקו" לו כנפיים. סוג המזון מכתיב גם הבדלים גדולים באיברי החוש. חוש הראייה מפותח בעטלפי-פרי, ופחות מפותח בעטלפי-חרקים (בדרגות שונות של ניוון). אין אמת בקביעה המוחלטת שעטלפים עיוורים אך אכן קיימים מינים מסויימים בעלי חוש ראיה מוגבל מאד. כתחליף לראייה משתמשים עטלפי חרקים בחוש ההתמצאות, הבנוי על עקרון הרדאר (מכ"ם): העטלף משמיע קולות בתדר גבוה, רובם מעבר לכושר שמיעתו של האדם, 30,000 – 100,000 תנודות בשנייה - וקולט את ההדים המוחזרים על-ידי עצמים שבדרכם. קולות נמוכים מאפשרים איתור טרף, כגון עשים, ממרחק של 10 מ', ואילו קולות בתדירות גבוהה מאפשרים איתור טרף ממרחק של כחצי מטר בלבד. יש עטלפים המשמיעים קולות בתדירות של עד 230,000 תנודות בשנייה. התוספות המוזרות הנמצאות על ראשם של עטלפי החרקים קשורות לחוש זה: התוספות הקרומיות, המצויות על אפם של מספר מינים, משמשות להכוונת הקול, כעין רמקול, ואילו התוספות הקרומיות באפרכסות-האוזניים הן חלק ממנגנון המיועד לקליטת הקולות המוחזרים. מנגנון ההתמצאות זה מאפשר למינים מסויימים לעבור בטיסה בין חוטים דקים (בקוטר פחות ממ"מ), המתוחים בסמוך זה לזה כשעיניהם מכוסות כאשר הם מסתמכים על שמיעתם. כאשר סותמים את אוזניהם, מאבדים עטלפים אלה את כושר ההתמצאות. מנגנון ההתמצאות של עטלפי החרקים קשור לכך שהם פעילי לילה אך יותר מכך לסוג המזון שהם צדים. עטלפי הפירות הניזונים ממזון נייח וגדול יחסית יכולים לאתר אותו בעזרת ראייתם הטובה אך יותר מכך בעזרת חוש הריח המפותח שלהם. בעטלפי חרקים קיימים מינים החסרים לחלוטין חוש ריח. לא מקרה הוא שרבים מבין הפירות הטרופיים מפיצים ריחות חזקים משום שעטלפי הפירות הם המפיצים העיקריים שלהם.

כל העטלפים פעילים בלילה וביום הם מסתתרים בדרך כלל במקומות חשוכים, שקטים ולחים יחסית כמו במערות, כוכים, חורבות, בארות, גזעי עצים חלולים וכו'. רוב המינים של עטלפי-הפרי וחלק מאוכלי-החרקים שוכנים בעצים. על פי רוב פעילים העטלפים במשך כמה שעות בלבד בכל לילה, עם רדת החשכה ולפנות בוקר, אך יש מינים הפעילים כל הלילה, או בהפסקות.

ה"שיחה" המתקיימת בין התרנגול והעטלף מובנת מאד לאור הכרת הבילוגיה של שני המינים. שני מינים אלו נחשבו אצל הקדמונים כקרובי משפחה משום שגם העטלף נכלל בין העופות. התורה כללה אותו בין העופות הטמאים: "ואת החסידה האנפה למינה ואת הדוכיפת ואת העטלף" (ויקרא, י"א י"ט). רק ההגדרות הנוכחיות מוציאות את העטלף המעופף מכלל העופות ומשבצות אותו בין היונקים. שני המינים, תרנגול ועטלף, פעילים לפנות בוקר ולכאורה שניהם מצפים לבוא היום. אלא שעם עלות השחר, ואף מעט לפניו, מכריז התרנגול על האור המתקרב כשמח לבואו ומבהיר לעטלף שהאור לא נועד עבורו. לא רק שהעטלף איננו משתמש באור לתועלתו משום שהוא תלוי במערכת חושית אחרת אלא שאור היום מהווה עבורו סכנה ועליו למהר להסתתר במערות חשוכות.

נחזור לשאלה שהצגנו בראש דברינו. תאור השיחה בין התרנגול והעטלף רומז על אפשרות שהשם עטלף כולל מינים רבים של עטלפי חרקים (ההבדלים ביניהם קטנים) בעלי חוש ראייה מנוון, ברמה כזו או אחרת, אך, אולי, לא את עטלפי הפרי שהם בעלי חוש ראיה טוב מאד העשויים להיות פעילים מעט גם ביום. כמובן שהצעה זו אינה הכרחית שהרי עיקר פעילותו של עטלף הפירות בלילה ולכן גם הוא איננו ממתין ליום.

 

    
עטלף פירות מצוי בתעופה.
צולם בשדרות רוטשילד, תל אביב. צילם: Zoharby
 

עטלף חרקים   Corynorhinus townsendii
מקור: Nevada Bureau of Land Management

 

 

רשימת מקורות:

מ. דור, החי בימי המקרא המשנה והתלמוד (עמ' 83-84).
אנציקלופדיה "החי והצומח בא"י" כרך 7 (עמ' 64-67). 
 

 

א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - raananmoshe1@gmail.com
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
 



כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות  (התמונות נלקחו ממאגר חופשי ומותרות בשימוש על פי התנאים של מאגר זה).

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.   

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר