מעט מאורו של הדף היומי
הרב יהודה זולדן

יריחו כעיר הנדחת

אסור לבנות את יריחו (יהושע ו, כו): "כדי שיהיה אותו הפלא קיים ועומד, שכל מי שיראה אותה החומה שקועה באדמה יתברר לו שאין זו צורת בנין שנהרס אלא שקע בדרך פלא" (רמב"ם, מורה נבוכים ג, נ). לא רק את מקום העיר שחרבה, אלא גם: "לא יריחו על שם עיר אחרת, ולא עיר אחרת על שם יריחו". ובכל זאת היו שגרו אח"כ ביריחו. היא נזכרת בנחלת שבט בנימין (יהושע יח, כא), בני קיני גרים בה (שופטים א, טז), וכך גם בני הנביאים (מלכים ב ב, ה), ועוד. כמה הסברים לכך: האיסור הוא רק על בנין החומות, אך לא את העיר עצמה. לדברי הרב ראובן מרגליות (מרגליות הים כאן) האיסור הוא לבנות את העיר וחומותיה והבונים הראשונים אכן נענשו. במקרא נזכר עונשו של חיאל בית האלי מאחר שהוא נענש על בנית עיר אחרת בשם יריחו. הרב מאיר שמחה מדוינסק (משך חכמה דברים יג, יז) כותב שהאיסור מוטל על ציבור שלא יבנה את העיר, אך יחיד רשאי.

הרב שאול ישראלי (ארץ חמדה, עמ' קפט-קצב) כותב שאסור להתיישב ביריחו במקום שהיה מוקף חומה בכניסת ישראל לארץ, מאחר שאסור לבנות את המקום ועליו להיות תל עולם. כמו כן אסור לבנות עיר אחרת מוקפת חומה ולהסב לה את השם יריחו. אולם אם אין המקום מוקף חומה מותר לשבת בו גם אם הוא נושא את השם יריחו עליו (יום פטירתו של הרב ישראלי- פר' שלח, י"ט סיון תשנ"ה. יהיו דבריו לזכרו המבורך). הישובים: מצפה יריחו וורד יריחו, אינם נמצאים במקום התל, והם אינם מוקפים חומה כמו זו שהיתה בימי יהושע בן נון.

באשר למקרא מגילה בתל יריחו, הרב אביגדור נבנצל (יצחק יקרא סביב המשנה ברורה סימן תרפח) כותב: "ביריחו יקראו גם ביום ט"ו בלי ברכה דיש ספק בזיהוי המקום. דאם לא כן צריך לקרוא בה רק בט"ו, שהרי עד היום רואים בה אולי את המקום שחומת יריחו בזמן יב"ן שקעה שם".