איך מברכים על טבילת גר קטן?
הרב דב קדרון
כתובות יא ע"א
כאשר ילד קטן מתגייר, הגיור שלו הינו על תנאי, וכאשר הוא גדל יש באפשרותו למחות ולהביע את חוסר שביעות רצונו מהגיור, ואז הגיור מתבטל למפרע. אם ילד כזה נגע ביין לאחר הגיור, כל זמן שהוא נחשב יהודי מותר לשתות מאותו יין, אבל לאחר שהוא מחה וביטל את הגיור מתברר שהיה זה גוי שנגע ביין ואסור לשתות אותו.
על פי זה נשאל החתם סופר (שו"ת יו"ד סימן רנג) האם מברכים בכלל על טבילת גר קטן, שהרי ייתכן שכאשר יגדל הוא ימחה ויבטל את הגיור ואז יתברר שהייתה זו ברכה לבטלה.
הוא השיב שניתן לכאורה לשאול איך בכלל מאפשרים לאותו קטן לגעת ביין אחרי הגיור, למה לא חוששים שמא הוא ימחה ויתברר שזהו מגע של גוי ביין?
אלא, מכיוון שלפי מסקנת הגמרא זוהי זכות בשבילו להתגייר, ומכיוון שהרוב הגדול של הגרים לא מוחים, יש חזקה שלא ימחה, ולכן מתנהגים עמו כמו עם כל גר, ומחזיקים אותו בחזקת יהודי, ואין לחשוש למה שיהיה בעתיד. בדיוק כמו שמברכים על הפרשת תרומות ומעשרות ולא חוששים שהמפריש יישאל על כך ויבטל את ההפרשה, וכמו שמברכים את ברכות האירוסין והנישואין בחופה ולא חוששים שייוצר מצב שעליו אמרו חכמים שהפקיעו את הקידושין ויתברר שהברכות היו לבטלה, כך גם לא חוששים שהילד המתגייר ימחה ויבטל את הגיור.
