דיוק וחידוש ברש"י

מסכת כתובות דף יא

עמוד ב

רש"י ד"ה נסתחפה שדהו. מזלך גרם כאדם שהמטר בא וסוחף את זריעתו ועוקרה:

הנה בדף ב. ע"א הוזכר כבר בגמרא ופירש רש"י  נסתחפה שדהו. לשון מטר סוחף (משלי כח) נשטפה שדך כלומר מזלך גרם כי מהיום אני מוטלת עליך לזון:ופירש בלשון כלומר וגם לא פירט מה גורם השטפון לשדה איזה קלקול, כי אין מדובר ממש בדבר כל כך משמעותי, ומדובר בעיכוב של כמה ימים שכבר צריך להקדים ולהזין אותה, והוא גם קצת כלשון נופל על לשון שהשדה משמש לזון ממנה, ואולי רק מחמת השיטפון הוא מעוכב מלילך לאסוף היבול וכד' וצריך לחכות,

וגם אפשר להבין הדברים בעיון בפסוק עצמו שרש"י הביא את ב' התיבות מהפסוק "מטר סוחף" ושם נאמר גֶּֽבֶר־רָ֭שׁ וְעֹשֵׁ֣ק דַּלִּ֑ים מָטָ֥ר סֹ֝חֵ֗ף וְאֵ֣ין לָֽחֶם׃ וברש"י שםגבר רש.דיין עם הארץ: עושק דלים.בדין על שאינו מתון בדין הרי הוא כמטר הסוחף את השדה ואין עושה פירות: סוחף.שוטף ובמשנה נסתחפה שדהו וכן נסחף אביריך (ירמיהו מ״ו:ט״ו) נשטפו ומעדו וכשלו:

ואולי רש"י ירמוז בכלומר למשמעות הכפולה מטר סוחף ואין לחם, שהוא צריך להמתין עד שישאנה, כפי שרש"י מפרש עה"פ (בראשית לטו)וַיַּעֲזֹב כָּל אֲשֶׁר לוֹ בְּיַד יוֹסֵף וְלֹא יָדַע אִתּוֹ מְאוּמָה כִּי אִם הַלֶּחֶם אֲשֶׁר הוּא אוֹכֵל וַיְהִי יוֹסֵף יְפֵה תֹאַר וִיפֵה מַרְאֶה:כי אם הלחם.היא אשתו, אלא שדבר בלשון נקייה: ומקורו במדרש (רבה פו ו)

אבל בדף י"א הדימוי הוא לא בדרך של כלומר אלא שנעקר הזריעה לגמרי כי הרי רוצה לשאת בתולה ועכשיו היא בעולה,

עוד יש לומר כפי דרכו של רש"י שאינו חוזר באותה מסכתאא על פירוש המילות אלא מחמת צורך נוסף, ואפשר שהוצרך רש"י לפרש כאן יותר מבתחילה שמטר יכול גם לקלקל, מאחר שבין ב' המקומות, בין דף ב' לדף יא' מוזכר פעמיים שבחו של המטר, בדף ה ע"א -  הכי קאמר מעשה ידיהם של צדיקים מי מגיד הרקיע ומאי ניהו מטר, וברש"י הכי קאמר. האי ומעשה ידיו במעשה הצדיקים כתיב שקרוין מעשה שלהם מעשה ידיו של הקב''ה וה''ק ומעשה ידיו דהוא מעשה הצדיקים מגיד הרקיע שהרקיע מעיד עליהם לבריות שהם צדיקים שמתפללין על הגשמים ומטר יורד: ובדף י' ע"ב ואמר רב חנא בגדתאה מטר משקה מרוה ומזבל ומעדן וממשיך, וברש"י מטר. ולא מאותיות דריש הכי אלא לפום סברא:] מזבל. את הארץ: מעדן. נותן עדנה וזיו בפירות:.