אבא אליהו קפדן
סנהדרין קיג ע"א
"דרש רבי יוסי בציפורי: אבא אליהו קפדן. הוה רגיל למיתי גביה, איכסיה מיניה תלתא יומי ולא אתא. כי אתא אמר ליה: אמאי לא אתא מר? - אמר ליה: קפדן קרית לי! - אמר ליה: הא דקמן, דקא קפיד מר".
כתב הטור חושן משפט סימן ב: "אם רואים בית דין שצורך שעה הוא, שהעם פרוצים בעבירות דנין בין מיתה בין ממון בין כל מיני עונש".
והביא על כך הב"י בבדק הבית את דברי ריקאנטי שהעתיק את הזוהר חדש במגילת רות דף ל ע"א:
"יש מי שאינו דן את הדין לאמתו ומקבל עליו שכר. כגון אבא שראה אחד מתחבר לאשת איש ומחבקה ומנשקה, אפיק לו לקולפין וקטיל לון {הרגם}. לאו דבני הריגה נינהו אלא לעשות סייג לתורה".
מי הוא אותו אבא?
יש לומר שהוא אבא אליהו כמוזכר כאן בגמרא, שהיה קפדן ומקנא לה', וכדברי רבי שמעון בן לקיש "פינחס הוא אליהו", שכבר קינא בשיטים, גם שם על עוון עריות, וחזר וקינא בהר הכרמל.
וכן מצינו במסכת ברכות דף כט ע"ב: "אמר ליה אליהו לרב יהודה אחוה דרב סלא חסידא: לא תרתח ולא תחטי".
אמר זאת דוקא אותו 'אבא אליהו קפדן' - אליהו הנביא זכור לטוב.
ובאליהו זוטא (איש שלום) פרשה א: "משום דבי אליהו הנביא אמרו, לעולם יהא אדם ערום ביראה, ומענה רך בפיו, ומשיב חמה, ומרבה שלום עם אביו ועם אמו ועם רבו ועם חבירו, בשוק אפילו עם גוי, כדי שיהא אהוב מלמעלה ואהוב מלמטה, כדי שיתקבל על הביריות וכדי שיתמלאו ימיו בטובה".
שכן מצינו בכמה חכמים, שהיו מזהירים דוקא באותו ענין שהיו מתחזקים בו בעצמם.
כגון שמאי, שאמרו עליו במסכת שבת דף ל ע"ב: "תנו רבנן: לעולם יהא אדם ענוותן כהלל ואל יהא קפדן כשמאי".
דוקא הוא שאמר במסכת אבות א משנה טו: "שמאי אומר... והוי מקבל את כל האדם בסבר פנים יפות".
דוגמות נוספות, בקישור זה.
