סקר
האורך של מסכת חולין:






 

הרב דוד כוכב
חידושים וביאורים

מזיגת הכוס

כתובות סא ע"א

 
"ארבע - יושבת בקתדרא. אמר רב יצחק בר חנניא אמר רב הונא: אף על פי שאמרו יושבת בקתדרא, אבל מוזגת לו כוס, ומצעת לו את המטה, ומרחצת לו פניו ידיו ורגליו. 
אמר רב יצחק בר חנניא אמר רב הונא: כל מלאכות שהאשה עושה לבעלה - נדה עושה לבעלה, חוץ ממזיגת הכוס, והצעת המטה, והרחצת פניו ידיו ורגליו
".


וכן אמרו במסכת כתובות דף צו ע"א: "אמר רבי יוסי בר חנינא: כל מלאכות שהאשה עושה לבעלה - אלמנה עושה ליורשים, חוץ ממזיגת הכוס, והצעת המטה, והרחצת פניו ידיו ורגליו". האלמנה שמתפרנסת מהיורשים חייבת במלאכות הבית, אבל היא פטורה ממלאכות הקירבה המיוחדת שבין איש לאשתו.
וכן אמרו במסכת קידושין דף ע ע"א: "אמר שמואל: אין משתמשים באשה כלל, בין גדולה בין קטנה". וּפֵרֵט הרמב"ם בהלכות איסורי ביאה: (פרק כא הלכה ה) "אסור להשתמש באשה כלל בין גדולה בין קטנה בין שפחה בין משוחררת שמא יבוא לידי הרהור, באי זה שמוש אמרו רחיצת פניו ידיו ורגליו והצעת מטה לפניו ומזיגת הכוס שאין עושה לאיש דברים אלו אלא אשתו בלבד".

מהי מזיגת הכוס שהוזכרה, האם מדובר רק בכוס של יין, או גם בכוס של מים למשל?

יש שכתבו שמדובר דוקא בכוס של יין מפני שהיא מרבה חיבה.
אבל הרמב"ם בהלכות אישות (פרק כא הלכה ג) והשולחן ערוך באבן העזר (הלכות כתובות סימן פ סעיף ד) כתבו בפירוש: "כגון שתתן לו מים או כלי או תטול מלפניו, וכיוצא בִּדְבָרִים אלו".
וכן כתב הרמב"ם בפירוש המשנה (מסכת סנהדרין פרק ז משנה ד) "להגיש לו המשקה או האוכל".
וכן במסכת כלה רבתי (פרק א הלכה ז) מוזכר איסור בכלה שמשגרת לפניה משאות השולחן, כלומר מנות של מאכל.
וכן במעשה אמנון ותמר, הֶרְגֵּל העבירה שהוזכר היה בליבוב לביבות.

תגובות

  1. יג תמוז תשפ"ו 19:03 זה לא הכוונה ברמב''ם | דניאל

    מבואר בב''י יו''ד קצה' שהאיסור רק ביין ולא במים ודין משמשת הוא דין נפרד ממזיגת הכוס כמו שכתב שם המגיד משנה
  2. יג תמוז תשפ"ו 22:45 זה מפורש ברמב"ם וגם מוכח ממקורותיו | דוד כוכב

    דברי הב"י ביו"ד קצ"ה אינם מהרמב"ם אלא מהסמ"ג. המגיד משנה הלכות אישות פרק כא הלכה ג הביא את הירושלמי (כתובות פרק ה הלכה ו) "ומוזגת לו את הכוס למה משום שהיא חייבת לעשות לו או משום שאינן ראויין להשתמש בשפחה מה נפק מן ביניהון הכניסה לו עבדים אין תימר משום שאין ראויין להשתמש בשפחה הרי הכניסה לו עבדים הוי לית טעמא משום שהיא חייבת לו". המסקנה שיש לה חובה למרות שהכניסה עבדים, אך אין מסקנה שמותר להשתמש בשפחה, כי למסקנה שני הטעמים אמת ויש בזה גם איסור שימוש. כך מפורשים בדברי הרמב"ם שני העניינים יחד (מקורו בירושלמי זה) בהלכות איסורי ביאה פרק כא הלכה ה: "אסור להשתמש באשה כלל בין גדולה בין קטנה בין שפחה בין משוחררת שמא יבוא לידי הרהור, באי זה שמוש אמרו רחיצת פניו ידיו ורגליו והצעת מטה לפניו ומזיגת הכוס שאין עושה לאיש דברים אלו אלא אשתו בלבד, ואין שואלין בשלום אשה כלל ואפילו על ידי שליח".

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר