מדוע "אימת שבת" על עם הארץ?
הרב דב קדרון
כתובות נה ע"ב
תוספות (ד"ה ובתרומת) כותבים בשם הירושלמי שיש אימת שבת על עם הארץ, לכן אף על פי שבדרך כלל הוא אינו נאמן לומר על פירות או תבואה שהם מעושרים, בשבת הוא נאמן, כי הוא ירא לשקר בשבת. מה ההסבר לתופעה הזו?
בספר הזוהר (ח"ב קלה,ב) נאמר שביום השבת: "כולהון מתעטרין בנשמתין חדתין", יש נשמות חדשות לכל ישראל, וכותב השם משמואל (פרשת וירא שנה תרעג) "שכל איש מישראל שפנימיותו בוודאי טובה צריך להרגיש בקדושת שבת, ומטעם זה אפילו עם הארץ אימת שבת עליו". בשבת הנשמה מתחדשת, ויש אפילו עמי הארץ שמרגישים את ההרגשה המיוחדת הזו, ולכן יראים לשקר.
עוד נאמר בספר הזוהר (יתרו צ,א), שעשרת הדברות הן חמש בכל לוח אלו כנגד אלו, "זכור את יום השבת לקדשו" כנגד "לא תענה ברעך עד שקר", כלומר שיש קשר פנימי בין השבת לבין האיסור להעיד עדות שקר, כי השבת עצמה היא עדות על בריאת העולם בששה ימים, ומי שמעיד עדות שקר – מכחיש בזה גם את העדות על בריאת העולם. על פי זה מציע בעל ספר עלי תמר (מסכת דמאי ד,א) שייתכן שזו הסיבה שאימת שבת עליו, כי אם ישקר בשבת הרי ייפסל להעיד שבששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ, ובזה הוא כופר בכל התורה כולה.
מלבד זאת בעל ספר יראים (בסימן ת"י) מונה מורא שבת כמצוות עשה, כי כשם שמצווה הבורא ב"ה לתת מורא וכיבוד למקדש כך ציוה לתת לשבת שהרי הוקשו זה לזה דכתיב "את שבתותי תשמורו ומקדשי תיראו", ומורא שבת הוא שיחשוב אדם בלבו לכבד את השבת ולשמור ולהיות חרד על הדבר, וייתכן שמשום כך עמי הארץ לא משקרים בשבת.
