ביטול מקח אוטומטי?

הרב דב קדרון

כתובות עג ע"א

תוספות (סד"ה לא תימא) כותבים שניתן לומר שאדם שקידש אשה על תנאי שאין עליה נדרים, והתברר שהיו עליה נדרים, יש ביכולתו למחול על תנאו – והקידושין יהיו תקפים, למרות שהיו מותנים בתנאי והתנאי לא התקיים, מפני שכבר בשעת הקידושין הייתה דעתו לכך שאם יחליט בסופו של דבר לכנוס אותה התנאי יהיה מחול.

מכאן למד הגרז"נ גולדברג זצ"ל ("תחומין" יח, עמוד 183) שכל אדם שקונה מקח ומתברר שיש בו מום – המקח לא מתבטל באופן אוטומטי, אלא יכול הקונה להחליט אם הוא רוצה שיהיה המקח קיים, או שברצונו לבטל את המקח. בהסבר העניין הוא כתב שלגבי כל מום יש כמו תנאי בלתי כתוב שרק אם לא ירצה הקונה בקיום המקח הוא יתבטל, אבל אם הקונה ירצה בקיום המקח – המקח יהיה קיים, והמוכר לא יכול לטעון שהוא רוצה לבטלו.

על פי זה הוא פסק לגבי אנשים שקנו דירה מחברת בניה שפרסמה שהיא מוכרת את דירותיה רק לאנשים דתיים, והתברר שנמכרו דירות גם לאנשים שאינם מוגדרים כ"דתיים", ורצו קונים מסוימים לבטל את העיסקה, שמבחינה עקרונית המקח קיים, אלא שאם יתברר שמגוריהם של אנשים "שאינם דתיים" באותו מקום נחשב מום, אז קיומו של המקח יהיה תלוי ברצונם של אותם קונים. והוסיף שיש צורך לאומדן: מהו הדבר שמפריע לאותם אנשים בהימצאותם של אנשים שאינם מוגדרים כדתיים במקום מגוריהם, ואם יתברר שיש בזה פגם מהותי שמפריע להם – יוכלו לדרוש את כספם בחזרה.