|
טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
מפני מה עופות שבבבל שמנים – צפור
"יתיב רבי חייא בר אבא ורבי אסי קמיה דרבי יוחנן, ויתיב רבי יוחנן וקא מנמנם. אמר ליה רבי חייא בר אבא לרבי אסי: מפני מה עופות שבבבל שמנים? אמר ליה: כלך למדבר עזה ואראך שמנים מהן ... איתער בהו רבי יוחנן, אמר להו: דרדקי! לא כך אמרתי לכם אמר לחכמה אחתי את, אם ברור לך הדבר כאחותך שהיא אסורה לך אומרהו, ואם לאו לא תאמרהו! אמרו ליה: ולימא לן מר איזה מהן. מפני מה עופות שבבבל שמנים? מפני שלא גלו, שנאמר שאנן מואב מנעוריו ושקט הוא אל שמריו ובגולה לא הלך" (שבת, קמה ע"ב).פירוש: אגב הדברים שהוזכרו בענין יחסי בני ארץ ישראל ובבל מספרים: יתיב [ישבו] ר' חייא בר אבא ור' אסי קמיה [לפני] ר' יוחנן ויתיב [וישב] ר' יוחנן וקא [והיה] מנמנם, והם בינתיים שוחחו ביניהם. אמר ליה [לו] ר' חייא בר אבא לר' אסי: מפני מה עופות שבבבל שמנים יותר מאלה שבארץ ישראל? אמר ליה [לו]: אין זה נכון כלל כלך [לך] למדבר עזה שבארץ ישראל ואראך שמנים מהן ... איתער בהו התעורר בהם, מדבריהם ר' יוחנן ואמר להו [להם]: דרדקי [תינוקות]! וכי לא כך אמרתי לכם שכוונת הפסוק "אמור לחכמה אחתי את ומודע לבינה תקרא" לומר: אם ברור לך הדבר כאחותך שהיא אסורה לך אומרהו, ואם לאו [לא] לא תאמרהו, וסברות אלה שאמרתם אינן מבוססות. אמרו ליה [לו]: ולימא לן מר [ושיאמר לנו אדוני] איזה מהן? אמר להם: מפני מה עופות שבבבל שמנים יותר מאלה של ארץ ישראל מפני שלא גלו, וכפי שנאמר: "שאנן מואב מנעוריו ושקט הוא אל שמריו ולא הורק מכלי אל כלי ובגולה לא הלך על כן עמד טעמו בו וריחו לא נמר", ומכאן אנו למדים שמי שלא גלה נשמרים כוחותיו הראשונים (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).(באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
לריכוז נושאים וקישוריות על הציפור הקש/י כאן.
כותב שורות אלו איננו מתיימר לטעון שמנגנונים ביולוגיים מהווים הסבר חלופי מלא להתרחשויות המתוארות על ידי חז"ל. תיאוריהם אינם מתייחסים בהכרח למציאות ריאלית וייתכן והם משמשים כמשל או סמל או אפילו תופעות שמעל לגדר הטבע. רק לדוגמה נראה את הסברו של הרב שלמה בן שלום צדוק בספר "מדרש שלמה – המאור לאגדה".
ברצוני להתייחס לשאלות האם מנקודת מבט ריאלית אכן עופות בבל גדולים או כבדים יותר מעופות רוב שטחה של ארץ ישראל ואם כן מדוע? אני רוצה להדגיש שאין לי ביטחון שחז"ל התכוונו לתופעות אותן אתאר ואם אכן הן משקפות באופן ריאלי את ייחודה של בבבל.
ראשית יש להקדים שבהשוואה בין מיני עופות קיימת שונות רבה. אנו מבחינים בין עופות קטנים מאד דוגמת הצופית והפשוש ובין עופות גדולים כנשר והאנפה. ניתן לשער שרבי חייא בר אבא התכוון להשוות פרטים מאותו המין וטען שבהשוואה במסגרת אותו המין הפרטים הבבליים יהיו שמנים יותר. ניתן להוסיף שהוא התייחס למינים טהורים בלבד משום שרק לגביהם יש חשיבות לעובדה שהם שמנים.
מאמרו של רבי אושעיא עולה בקנה אחד עם הידוע לנו על מסופוטמיה שגבולותיה חופפים במידה רבה לבבל. מקור שמה של מסופוטמיה הוא במיקומה באזור שבין הנהרות הפרת והחידקל. השם מסופוטמיה הוא צירוף שתי מילים יווניות: "מסו" = בין ו"פוטמוס" = נהרות. האזור מכוסה בשכבה עבה של סחף דקיק שהורבד על ידי הנהרות ובשל אופיו המישורי מועד לשטפונות תכופים. השיפוע של חבל ארץ זה לאורך כ-800 ק"מ הוא רק 40 מ'. הנהרות זורמים באפיק הנמוך רק מטרים ספורים מתחת לפני השטח וכאשר יש גאות שטחים נרחבים מוצפים ונוצרות ביצות. כיום האזור סובל מהמלחת קרקע בגלל התאדות המים אך בעת העתיקה כמויות המים הגדולות שזרמו בנהרות ("שוכנת על מים רבים") שימשו להשקיית השדות בעזרת תעלות. שטחים נרחבים היו ספוגים במים וניתן היה לגדל בהם ללא השקייה מלאכותית(2). ייתכן וזו היתה כוונת אביי כשאמר "טובעני ולא יובשני". "כלל ברגמן"
על מיקומה של בבל יחסית לארץ ישראל אנו לומדים בפסוק "כי כֹה אמר ה' אלוקים הנני מביא אל־צֹר נבוכדראצר מלך־בבל מצפוֹן מלך מלכים בסוס וברכב ובפרשׁים וקהל ועם־רֽב" (יחזקאל, כו ז'). בירמיהו (א י"ד): "וּיאמר ה' אלי מצפוֹן תפתח הרעה על כל־ישבי הארץ". מפרש רש"י: "מצפון תפתח הרעה - בבל לצפונה של ארץ ישראל היא". בפסוק בישעיהו (מט י"ב) "הנה־אלּה מרחוק יבֹאו והנה־אלה מצפון ומים ואלה מארץ סינים" מפרש אבן עזרא: "הנה, מרחוק יבאו, ממזרח: [מצפון], היא בבל: ומים, אשור כאשר הוא כתיב והסב לב מלך אשור וכו'". השוואה של מיקום ישראל ובבל מצביע על כך שחלקים מבבל (בעיקר עירק של ימינו) ממוקמים צפונה יותר. ישראל ממוקמת בין קוי רוחב 29.3 – 33.5 ואילו עירק 28.4 – 37.7. לפחות רב אסי הגיע מהוצל שהיתה בחלק הצפוני של בבל בסמוך לנהרדעא (קו רוחב 33.22). הן רב חייא בר אבא והן רב אסי הגיעו לארץ ישראל ולמדו אצל רבי יוחנן כך שהכירו את אוכלוסיות העופות בשתי הארצות. עיון בדו-שיח מלמד שרב אסי לא הכחיש את דברי רבי חייא בר אבא לחלוטין כנראה משום שהסכים לכך שעופות בבל שמנים מהעופות ברוב שטחה של ארץ ישראל פרט ל"מדבר עזה". כאמור הרלוונטיות של "כלל ברגמן" לספור בסוגייתנו מסופקת מאד מהרבה סיבות. אחת מהן היא ספק אם ההבדל הקטן בין מיקום ארץ ישראל ובבל על הציר הפולרי – טרופי יש בו כדי להשפיע על גודל העופות על פי כלל ברגמן אך אפשרות זו קיימת. הסתייגות נוספת היא שייתכן וההבדל בין בבל וארץ ישראל נובע אך ורק מהבדל בהרכב המינים בשתי הארצות. קיימת אפשרות שבבל מצויים מינים גדולים שאינם חיים בארץ ישראל בגלל הבדלים אקלימיים.
תודה לבני ד"ר חגי רענן על תרומתו החשובה למאמר.
(1) פירוש: אמר רבי אושעיא: מאי דכתיב [מהו שנאמר] על בבל: "שכנת על מים רבים רבת אוצרת" (ירמיהו נא, יג), מי גרם לבבל שיהו אוצרותיה מלאות בר הוי אומר מפני ששוכנת על מים רבים של נהרות, ולכן אפשר להשקות את אדמתה בקלות. כיוצא בו אמר רב: עתירה [עשירה] בבל דחצדא בלא מיטרא [שהיא קוצרת בלי מטר], שהרי אפשר לגדל בה יבול בלא מי גשמים. אמר אביי: נקיטינן, טובעני ולא יובשני [מוחזק בידינו שבבל היא טובענית ואיננה יבשה] ולכן ראויה היא לגידול תבואה בכל עת.
(3) ראו סקירה במאמר:
מקורות עיקריים:
Meiri, S. and Dayan, T., 2003. 'On the Validity of Bergmann's Rule'. Journal of Biogeography, Vol. 30, (3), pp. 331-351.
|
