כל פרט הכרחי לשלמות

הרב דב קדרון

כתובות צג ע"א

בגמרא אומר שמואל ששותפים שמשקיעים בעסק, כל אחד סכום אחר, אם לא התנו איך לחלק ביניהם את הרווחים או את ההפסדים, אז מן הסתם החלוקה צריכה להיות שווה בין כולם, ללא קשר לסכום ההשקעה.

התלמוד הירושלמי (הלכה ד, מובא ברא"ש סימן י) שואל מה ההיגיון בחלוקה שווה בין משקיעים שהשקיעו סכומים שונים, ומסביר שיש למשל מצב שבו אין אפשרות לקנות סחורה אם חסר לו עשרה זהובים, ונמצא שאף אם חבירו השקיע אלף זהובים, בלי העשרה שלו לא היו יכולים להרוויח, כלומר ייתכן שתרומתו של השותף הקטן להצלחת העסק הינה הכרחית לא פחות מתרומתו של השותף הגדול, לכן החלוקה ביניהם שווה.

על פי זה כותב בעל ספר חכמה ומוסר (חלק א סימן רלח) שאדם שעובד על מידותיו, ומשנה את תכונותיו, ומדובר בעבודה של שנים, כל פעם מאמץ קטן ועוד מאמץ קטן, ניתן להבין את ערכו של כל מאמץ ומאמץ, אפילו פעם אחת, שכן רק בזכות כל המאמצים הקטנים הללו של כבישת רצונו עוד פעם ועוד פעם, בסופו של דבר הוא משיג את התוצאה הרצויה, של שינוי מידותיו לטובה, וכל פרוטה ופרוטה מצטרפת לחשבון גדול.

בסופו של דבר, כשנשלמה המעלה שאליה הגיע, מתברר שעל כל פעם ופעם שהתאמץ לכבוש את רצונו, שורה החשבון הגדול של השלמות, כי ללא אחד מכל המאמצים הקטנים הללו לא הייתה מושגת התוצאה הסופית.