איזה חיסרון הגיע לעפרון?

הרב דב קדרון

כתובות צט ע"א

בגמרא נאמר ש"אין אונאה לקרקעות", וב"הלכה ברורה" מובא פסק השולחן ערוך שאפילו אם מכר אדם קרקע ששווה אלף, בדינר אחד, או קרקע ששווה דינר אחד באלף דינרים – אין בהם אונאה, כי אין מחיר קבוע לקרקע. אולם הרמ"א מביא דעה החולקת ולפיה אין אונאה לקרקעות עד הפרש של 100%, אבל אם מחיר המכירה היה יותר מפי שנים ממחיר השוק – אז יש ביטול מקח ואונאה גם לקרקע.

על פי זה מסביר בעל ההפלאה (פנים יפות בראשית כג, ח) את המדרש (ב"ר נח,ז) לגבי עפרון שמכר את מערת המכפלה על פי הפסוק (משלי כח, כב): "נִבֳהָל לַהוֹן אִישׁ רַע עָיִן וְלֹא יֵדַע כִּי חֶסֶר יְבֹאֶנּוּ", "נבהל להון איש רע עין" – זה עפרון, שלקח מאברהם אבינו ארבע מאות שקלים גדולים, והתוצאה הייתה "ולא ידע כי חסר יבואנו".

זאת על פי מדרש אחר (שם נז,ח) על הפסוק (בראשית כג, יז): "וַיָּקָם שְׂדֵה עֶפְרוֹן אֲשֶׁר בַּמַּכְפֵּלָה" שמחיר השדה עלה והיה שווה כפלים, ולפי זה היה עפרון יכול לטעון שהיה מקח טעות ולבטל את המכירה, כי אף על פי שאין אונאה לקרקעות היינו עד פי שנים, אבל כאן כיון שהיה שווה כפלים – זוהי עילה לביטול המקח.

אבל כיון שלקח עפרון מאברהם אבינו שקלים גדולים, נמצא שההפרש בין המחיר ששילם אברהם לבין המחיר הגבוה של השדה היה פחות מפי שנים, ועל כך מסיים הפסוק [משלי כח, כב] "ולא ידע כי חסר יבואנו". עפרון לא ידע שתאוות הממון שלו תגרום לו בסופו של דבר לחסרון ולהפסד.