מי יכול להידבק בקב"ה?
הרב דב קדרון
כתובות קיא ע"ב
על הפסוק (דברים ד, ד): "וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה' אֱלֹהֵיכֶם", מקשה ריש לקיש: וכי אפשר להידבק בשכינה, והרי כתוב (דברים ד, כד): "כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ אֵשׁ אֹכְלָה הוּא".
ואכן, כותב ר' צדוק הכהן מלובלין (מחשבות חרוץ אות יט) כי אמנם מצד מעמקי הלב ושורש הנפש - כל יהודי דבוק בשכינה, אבל בגוף הכלה והנפסד בעולם הזה אין נגלה בו הדביקות הגמור שהיא האהבה הגמורה.
עוד הוא כותב שיש שלוש אהבות: אהבת הקדוש ברוך הוא ואהבת התורה ואהבת ישראל, ובכלל זה אהבת כלל הבריות כמו שאמרו (אבות א', י"ב) אוהב את הבריות, ולא כל אחד זוכה לקיים את שלושת העניינים הגדולים הללו.
כנגד שלוש האהבות ישנם שלוש מחנות: מחנה שכינה, מקום בית המקדש, הוא כנגד אהבת הקדוש ברוך הוא, לכן אסור לטמא מת להימצא שם, כי המיתה היא סימן להעדר הדיבוק הגמור לאלקים חיים, ורק תלמידי חכמים שכל גופן אש (חגיגה כ"ז א) יכולים לידבק באש אוכלה.
מחנה לויה, מקום הר הבית הוא המחנה של אוהבי התורה, שכן הלויים הם בעיקר עוסקים בתורה, כמו שנאמר (דברים יז,ט): "ובאת אל הכהנים הלוים", ועל כן ניתן להם המעשר כדי שיעסקו בתורה, וזהו קדושתם, כמו שכותב הרמב"ם (הלכות שמיטה ויובל יג,יג).
והמחנה השלישי, מחנה ישראל, הוא כנגד אהבת ישראל, כי עניין זה מושרש בכל נפש יהודי, אפילו היותר גרוע מישראל, מורשה מאברהם אבינו ע"ה שהוא שורש היהדות, כמו שאמרו (בראשית רבה כ"ד, ז'), ש"ואהבת לרעך" כלל גדול בתורה.
