האם לדכא את רגש היופי?

הרב דב קדרון

נדרים ט ע"ב

בגמרא מובא מעשה באדם שראה את דמות מראהו היפה שהשתקפה מהמים, ופחז עליו יצרו, ולכן נדר להיות נזיר כדי לגלח את שערו היפה לשם שמים, כדי שלא יתגבר יצרו עליו, אלא להיפך – הוא יתגבר על יצרו.

מרן הרב קוק זצ"ל (עין איה, ברכות פ"ו אות מה) מסביר שמבחינה עקרונית עדיף לא לדכא ולא לדחות את כוחות את כוחות היופי, מפני שבמיוחד בימי הבחרות, כאשר כוחות הגוף והנפש במלוא עוצמתם, רגשי היופי הם טובים ומרהיבים את הנפש, ומי שהוא צדיק תמים שמצליח להשתמש בהם בדרך ישרה זהו בוודאי דבר טוב ונעים, כי לא לחינם נברא הרגש הגדול הזה באדם. רגשי היופי עוזרים גם לפתח את כוחות השכל ולהגדיל את כוחות הנפש הטובים.

אבל, על פי רוב, אין אפשרות לאדם להרגיש את רגשי היופי הללו בלי להיכשל בחטא, ובגלל ההפסד המוסרי שעלול להיגרם יש צורך לדחות את הרגשות הללו ולא לתת להם להתפרץ במלוא עוזם, וכך עשה אותו נזיר שהשחית את שערו הנאה, מפני ששם לב לכך שיצרו רצה להתגבר עליו.

אמנם לעתיד לבוא, בחורי ישראל שלא טעמו טעם חטא, לא יצטרכו לחסר מנפשם שום דבר, אלא יוכלו להרחיב את רגשותיהם ולחזק אותם, כי אז לא תהיה עוד מלחמה פנימית בין רגשות היופי הנעלים והקדושים לבין היצר הרע, וכל כוחות הנפש יכירו ויודו הטוב העליון של עבודת השם השלמה.