מכשפה לא תחיה
מפסוק זה משמע שבעלי כשפים הם מהגרועים שבבריות. האם יתכן שאדם צדיק יפול אף הוא בבור זה ויהפוך להיות מכשף, או שמא צדיקים מחוסנים מנפילה זו?
הגמרא (גיטין מה,א) מספרת על בנותיו של רב נחמן שבחשו בידיהן בקדירה רותחת, דבר שיכול להתבצע או על ידי צדיק גמור או על ידי מכשף. לימים נפלו בנות אלו בשבי, ולאחד החכמים (רב עיליש שמו) התברר שהן לא שמרו על תומתן בהיותן בשבי. הגמרא מספרת: "כי הדרן ואתן (כשחזרו אותן בנות מהשבי) אמר (רב עיליש): הוו קא בחשן קידרא בכשפים." לפי גירסא זו, רב עיליש החליט על סמך היכרותו עם הבנות בהיותן בשבי, שהצלחתן לבחוש בקדירה רותחת בידיהן לא נבעה מעודף צדיקות, אלא מהיותן מכשפות.
קצת קשה כיצד מסיק רב עיליש מהתנהגותן בשבי, בתנאי אונס, על התנהגותן קודם נפילתן בשבי? וכי לא יתכן שצדיק נופל וחוטא?!
המלה "אמר" במשפט שצוטט לעיל מהגמרא (כפי שהיא מודפסת לפנינו) היא תוספת של המהרש"ל, וכלל לא ברור מנין לו תוספת זו. בכל כתבי היד והדפוסים הראשונים הגירסה היא: "כי הדרן ואתן הוו קא בחשן קידרא בכשפים" - כלומר, רק עכשיו, לאחר שחזרו מהשבי, התנהגו באופן מחפיר. אבל אין זאת אומרת שמאז ומתמיד הן היו כאלה, הרי סוף סוף הן היו בנותיו של רב נחמן.
