שינויים בחיים / רפי זברגר

נדרים לז ע''א-ע''ב
 

הקדמה 

למדנו במשנה בדף ל''ה כי מודר הנאה מותר בין היתר גם בדברים הבאים:
ומלמדו מדרש, הלכות ואגדות, אבל לא ילמדנו מקרא, אבל מלמד הוא את בניו ואת בנותיו מקרא.
הגמרא מסבירה את ההבדל בין לימוד מדרש, הלכות ואגדות לבין לימוד מקרא בנושא נטילת שכר למלמד. בלימוד מקרא מותר ליטול שכר מה שאין כן בלימוד מדרש הלכה ואגדות.
את החיוב ללמד תורה באופן כללי לומדים מן הפסוק (דברים ד', ה'): רְאֵה לִמַּדְתִּי אֶתְכֶם חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים כַּאֲשֶׁר צִוַּנִי ה' אֱלֹהָי לַעֲשׂוֹת כֵּן בְּקֶרֶב הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם בָּאִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ: כי משה אמר לבני ישראל: כשם שאני למדתי אתכם בחינם, אף אתם תלמדו לאחרים בחינם.
אבל אנו עדיין נשארים בשאלה מדוע מותר ליטול שכר על לימוד מקרא, הרי גם לימוד זה נכלל בלימודו של משה לבני ישראל, ולכאורה גם הוא צריך להיות בחינם. על כך ישנה מחלוקת אמוראים:
רב אמר: שכר שימור, ורבי יוחנן אמר: שכר פיסוק טעמים.
רב סובר כי השכר אינו על הלימוד עצמו אלא על שמירת הילדים ''שלא ילכו אנה ואנה'', אבל מדרש, הלכות ואגדות נלמדים בגיל מאוחר יותר, לימוד אשר אינו דורש שימור כמו בלימוד מקרא לקטנים.
רבי יוחנן סובר כי השכר על לימוד טעמי המקרא, שמהם לומדים גם איך לפסק את פסוקי התורה. לימוד זה אינו מדין דאורייתא ולכן מותר ליטול שכר עבורו. 
 

הנושא

מקשה הגמרא על רב מהברייתא הבאה:
מיתיבי: תינוקות לא קורין בתחילה בשבת אלא שונין בראשון;
פוסקת הברייתא כי מלמד תינוקות לא ילמד בשבת דברים חדשים, אלא רק דברים שכבר למדו לפני שבת, אפילו אם למדו אותם רק פעם אחת ,וזו מהווה חזרה ראשונה. הגמרא מנסה להבין את הברייתא לפי שתי שיטות האמוראים:
בשלמא למאן דאמר שכר פיסוק טעמים, היינו דאין קורין בתחילה בשבת, אלא למאן דאמר שכר שימור, אמאי אין קורין בתחילה בשבת ואמאי שונין בראשון? הא איכא שכר שימור דשבת!
לשיטת רבי יוחנן הסוברת כי שכר המלמד הוא על לימוד טעמים מובן מדוע אסור ללמד טעמים בפעם הראשונה, כיוון שזהו ''לימוד קשה'' שיש שכר בצידו, ומכיוון שאין ליטול שכר שבת, אסרו ללמוד טעמים חדשים בשבת.
אבל לשיטת רב לא ברור ההבדל בין לימוד ראשוני לחזרה, שהרי המלמד שומר על תלמידיו בין כך ובין כך, גם בלימוד של חזרה המלמד שומר עליהם, ומדוע התירו ללמוד לימוד כזה בשבת?
וליטעמיך, שכר פיסוק בשבת מי אסור? הבלעה היא, והבלעה מישרא שרי!
מקשה הגמרא על הקושיא: הרי גם לפי רבי יוחנן קשה, מדוע מותר ליטול שכר בשבת, אם עושה זאת ''בהבלעה''. כלומר, המלמד אינו נוטל ישירות שכר על השבת, אלא זה ''מובלע'' בשכר הכללי של עבודת כל השבוע, כפי שלמדנו בברייתא הבאה:
דתניא: השוכר את הפועל לשמור את התינוק, לשמור את הפרה, לשמור את הזרעים - אין נותנין לו שכר שבת, לפיכך אם אבדו אינו חייב באחריותן; ואם היה שכיר שבת, שכיר חדש, שכיר שנה, שכיר שבוע - נותן לו שכר שבת, לפיכך אם אבדו חייב באחריותן!
לשכיר יום אין ליתן שכר בשבת, כיוון שהשכר הוא על עבודה בשבת וזה אסור. אך אם מדובר בשכיר שבוע, או שכיר חודש, או אף שכיר לשנה או לתקופה ארוכה של שבע שנים, שבכל המקרים הללו שכר השבת ''מובלע'' בתוך השכר הכללי, מותר ליטול שכר. אם הוא נשכר לשמור, הרי ההיתר של לקיחת שכר מגדיר אותו כשומר שכר, ולכן מתחייב על גניבה ואבדה. (שכיר יום אינו נוטל שכר ומוגדר כשומר חינם ופטור מגניבה ואבדה).
לאור קושיא זו מסבירים את הברייתא (איסור לימוד ראשוני לתינוקות, אלא רק חזרה על הלימוד) בשני אופנים אחרים
1. אלא גבי שבת היינו טעמא דאין קוראין בתחילה, משום דיפנו אבהתהון דינוקי למצותא דשבתא.
יש מצווה של עונג בשבת, שבמסגרתה האבא ''משתעשע'' עם ילדיו בלימוד. לכן, אם המלמד ילמד את התינוקות דברים חדשים, שהם מסתמא יותר קשים ולוקח יותר זמן ללמדם, הרי שלא יישאר זמן להורים להשתעשע עם ילדיהם, אך אם המלמדים רק יחזרו על החומר, הרי שלימודם יהיה קצר, כך שיוותר זמן ללמוד אבות ובנים.
2. ואיבעית אימא: משום דבשבתא אכלין ושתין ויקיר עליהון עלמא
ההסבר השני מתמקד בטיב הלימוד עם המלמדים וקובע שאחרי סעודות שבת הדשנות והמענגות, קשה ללמוד דברים חדשים וקשים, לכן ''מסתפקים'' בחזרות על הלימוד שהוא קל יותר.
הגמרא מוכיחה מדברי שמואל כי לימוד ראשוני קשה יותר:
כדאמר שמואל: שינוי וסת תחילת חולי מעיים.
שמואל מלמדנו כי כל שינוי שאדם עושה, עלול להביא לעצמו חולי מעיים. ולכן, כמות ואופן האכילה בשבת שונה מהותית מהאכילה בימי החול, וזה משפיע על תחושות ורגשות, ולכן אין ללמוד לימוד ראשוני וקשה יותר.

מהו המסר

שני מסרים מעניינים למדנו היום:
1. יש עניין להורים להשתעשע בלימוד עם ילדיהם במיוחד בשבת קודש. זהו יום ללא ''הפרעות חיצוניות'' כמו מחשב, טלפון סלולארי ועוד כהנה. יום שבו המשפחה נמצאת בבית ברוגע ובשלווה. מתפללים, אוכלים יחדיו וגם ... משתעשעים בלימוד ובחוויות השבוע. אלו הם רגעים נפלאים של קשר ישיר ובלתי אמצעי בתוך המשפחה. רגעים אלו מקנים משמעות גדולה ונותנים כוחות לקראת השבוע החדש ובכלל.
2. דברי שמואל מלמדים אותנו כי להרבה מאוד אנשים שינויים בחיים מכניסים ללחץ ויוצרים ''חולי מעיים''.
אדם מרגיש בנוח היכן שנמצא, יודע מתי ואיפה להיות, ומה לעשות בכל נקודת זמן, וזה יוצר אצלו נינוחות נפשית. השינויים, אפילו הם רק פיזיים, עליהם מדבר שמואל, כמו הרגלי אכילה וכד' כבר מייצרים אי נוחות המשפיעה על מערכות הגוף והנפש.
אמנם ישנם אנשים שבלי שינויים כל הזמן חייהם אינם חיים, והם חייבים ואותם שינויים מייצרים אצלם אנדרנלין חיובי, אך כאמור, לא כולם כאלו.  


לע''נ אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף , אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''ל
ולרפואה שלמה של חברי -  נפתלי צבי בן יהודית. ולרפואה שלימה של אילנה בת שרח.
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]