|
הערה תקינה / רפי זברגרגיטין ד ע"אהקדמהבהמשך לרקע של הדף הקודם, אנו עדיין מחפשים מיהו החכם המחייב גם לכתוב וגם לחתום לשמה של האשה בגט, על פי שיטת רָבָּה, אשר למדנו בדף ב'. הנושאהתלמוד מנסה לומר בשיטת רבי אליעזר שאמנם אין צורך בחתימת העדים על הגט, אבל אם כבר כתבנו את שמם של העדים, או אז אנו מחייבים את העדים גם לחתום בצורה תקינה "לפי כל הכללים". דין זה נקרא "מזויף מתוכו", וזהו לשונה של הגמרא: אמר רבי אבא: מודה רבי אלעזר, במזויף מתוכו שהוא פסול. מהו המסרשיטה זו נראית על פניו קצת תמוהה. אם אין צורך בעדים, מה אכפת לנו אם יש עדים שאינם כשרים?
אבל זוהי בדיוק הנקודה! דין זה בא ללמדנו, כי כאשר אנו מבצעים ועושים פעולה מסוימת היא חייבת להיות "תקינה". גם אם הפעולה אינה הכרחית, וניתן "להסתדר" בלעדיה, אם וכאשר אנו בכל אופן מבצעים את הפעולה – היא חייבת "לענות על כל הדרישות". אם ניישם עיקרון זה בחינוך, ניתן לומר כי יש לא מעט מקרים בהם "אין צריך לדבר". לא תמיד חייבים להעיר לילד עם מעשה לא תקין שעשה, אבל אם אנו כבר מעירים – ההערה צריכה לעמוד ב"סטנדרטים" של הערה תקינה. צורת האמירה חייבת להיות מכבדת, ומתוך הערכה וחיבה ולא מתוך כעס ומרורים. וכן תוכנה של ההערה, חייב להיות קשור למעשה העבירה, קצר, תכליתי וענייני.
שיטה זו נראית על פניו קצת תמוהה. אם אין צורך בעדים, מה אכפת לנו אם יש עדים שאינם כשרים?
אבל זוהי בדיוק הנקודה! דין זה בא ללמדנו, כי כאשר אנו מבצעים ועושים פעולה מסוימת היא חייבת להיות "תקינה". גם אם הפעולה אינה הכרחית, וניתן "להסתדר" בלעדיה, אם וכאשר אנו בכל אופן מבצעים את הפעולה – היא חייבת "לענות על כל הדרישות". אם ניישם עיקרון זה בחינוך, ניתן לומר כי יש לא מעט מקרים בהם "אין צריך לדבר". לא תמיד חייבים להעיר לילד עם מעשה לא תקין שעשה, אבל אם אנו כבר מעירים – ההערה צריכה לעמוד ב"סטנדרטים" של הערה תקינה. צורת האמירה חייבת להיות מכבדת, ומתוך הערכה וחיבה ולא מתוך כעס ומרורים. וכן תוכנה של ההערה, חייב להיות קשור למעשה העבירה, קצר, תכליתי וענייני.
שיטה זו נראית על פניו קצת תמוהה. אם אין צורך בעדים, מה אכפת לנו אם יש עדים שאינם כשרים?
אבל זוהי בדיוק הנקודה! דין זה בא ללמדנו, כי כאשר אנו מבצעים ועושים פעולה מסוימת היא חייבת להיות "תקינה". גם אם הפעולה אינה הכרחית, וניתן "להסתדר" בלעדיה, אם וכאשר אנו בכל אופן מבצעים את הפעולה – היא חייבת "לענות על כל הדרישות". אם ניישם עיקרון זה בחינוך, ניתן לומר כי יש לא מעט מקרים בהם "אין צריך לדבר". לא תמיד חייבים להעיר לילד עם מעשה לא תקין שעשה, אבל אם אנו כבר מעירים – ההערה צריכה לעמוד ב"סטנדרטים" של הערה תקינה. צורת האמירה חייבת להיות מכבדת, ומתוך הערכה וחיבה ולא מתוך כעס ומרורים. וכן תוכנה של ההערה, חייב להיות קשור למעשה העבירה, קצר, תכליתי וענייני. לע"נ אבי מורי: ר' שמואל ב"ר יוסף , אמי מורתי: שולמית ב"ר יעקב, וחמי: ר' משה ב"ר ישראל פישל ז"ל ולרפואה שלמה של חברי - נפתלי צבי בן יהודית. ולרפואה שלמה של אילנה בת שרח תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected] |