|
בהירות בתקשורת / רפי זברגרגיטין יא ע"אהקדמהבסוף הדף הקודם הגמרא דנה בשיטת רבי שמעון מהמשנה המכשירה גט אשה וגט שחרור עבד, אשר בוצע בבית דין של גויים עם עדים גויים, והסברנו זאת על פי שיטת רבי אלעזר הסובר כי תוקף השטר בא מכוח עדים המעידים על מסירת הגט. בהמשך שם, הגמרא ממשיכה להקשות על הסבר זה, לאור מה שלמדנו בדף ד' על "מזויף מתוכו". שם הסברנו כי גם רבי אלעזר ה"מחשיב" רק עדי המסירה, ולא מצריך חתימת עדים על השטר ,אך אם בכל אופן חתמו עדים על השטר, הם חייבים להיות "כשרים לגמרי". לאור זאת מקשה הגמרא, כיצד ניתן להסביר את רבי שמעון על פי שיטת רבי אלעזר, הרי גם רבי אלעזר בעצמו אמר, שאם חתמו עדים על השטר הם צריכים להיות כשרים, ועדים שאינם יהודים אינם כשרים? הנושאעל שאלה זו, עונה הגמרא בתחילת הדף: הכא במאי עסקינן, בשמות מובהקין. ננסה להסביר: הפסול של "מזויף מתוכו" נובע מחשש שאנו נסתמך על העדים שאינם כשרים, לכן – למרות שלא צריך כלל עדי חתימה על השטר, אם בכל אופן חתמו עדים כאלו, פוסלים את השטר. לאור הסבר זה נוכל להבין את תשובת הגמרא: אם נוכל לזהות בבירור כי העדים החתומים על השטר אינם כשרים, החשש שנסתמך על עדים אלו נמוג. לכן אומרת הגמרא, שמות העדים החתומים על השטר הם "שמות מובהקים של גויים" [מפרטת הגמרא בהמשך דוגמאות לשמות כאלו: הורמיז, אבודינא ועוד] שאף אחד לא יחשוב כי הם עדים כשרים, לכן רבי שמעון מכשיר גט אשר נחתם ע"י עדים גויים עם שמות כאלו, ללא חשש הסתמכות על אותה עדות. מהו המסרבדף הקודם דברנו על דיוק בלשון, כדי שתהיה "בהירות בתקשורת". גם מסר של הדף הנוכחי עוסק באותה סוגיה, אבל מהצד השני. אם אמרנו או כתבנו משהו לא תקין, משהו שיש לחשוש ממנו לתוצאות שאינן טובות, אך הבהרנו באופן חד משמעי לכולם כי הדבר אינו תקין, החששות יורדות , ואין לנו בעיה להשתמש בכך. |