|
מי שלא עושה אינו טועה / רפי זברגרגיטין יד ע"ארקע כלליהמשנה בדף שלנו עוסקת במינוי שליח ע"י הבעל למסור גט אשה, או מינוי שליח ע"י האדון, למסור שטר שחרור לעבדו, ולפני שהשליח ביצע את שליחותו, הבעל או האדון נפטרו. המשנה קובעת כי במקרים אלו, אין למסור את הגט לאשה או השטר לעבד, לאחר פטירת הבעל/האדון. לעומת זאת, אם אדם ביקש משליח למסור סכום כסף לאדם שלישי, למרות שהמבקש נפטר – יש למסור את הכסף לאותו אדם. ליבת הענייניםהגמרא מספרת "סיפור עסקי": מספר גננים עשו ביניהם עסקאות ועבודות משותפות. לאחר יום עבודה עשו את חשבון ההכנסות, והסתבר להם כי לאחד מהם נשארו חמשה זוזים יותר מידי, כך שהוא חייב לכולם זוזים אלו. אמרו לו אותם הגננים: תן את הכסף שאתה חייב לנו (כמו מלווה ללווה) לבעל קרקע מסוימת, ואמרו זאת בפניו של בעל הקרקע, ובכך הוא קנה כסף זה בקניין "בפני שלושה". לאחר זמן עשו שוב מאזן, והסתבר שהייתה טעות, ולא הייתה לו שום חובה קודמת. באו לפני רב נחמן כדי לברר את הדין. בתחילה רב נחמן ענה ש"אין מה לעשות", כיוון שהקניין "בפני שלושה" בוצע כהלכתו, ואין אפשרות לחזור אחורה. אך כאן התערב רבא, והוסיף נדבך חדש לסיפור: הגנן לא התנגד להחזיר את הכסף באופן עקרוני, הוא פשוט אמר שהכסף כבר בוזבז ואין לו כרגע כסף להחזיר. לאור נתונים חדשים אלו, שינה רב נחמן את פסיקתו וקבע: אם כן, קנין בטעות הוא, וכל קנין בטעות חוזר. משמעות הדבר: קניין זה, למרות היותו "קנין מעולה" אם בוצע בטעות – אינו תופס ויש להחזיר מצב לקדמותו. אז מה לקחנואמר מי שאמר: אדם שלא עושה אינו טועה. תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected] |