|
להיות רגועים / רפי זברגרגיטין כח ע"א
הקדמההמשנה הראשונה בדף שלנו עוסקת ב"מצבים מתמשכים", כאשר אנו יודעים מה המצב בתחילת התהליך, אך איננו יודעים מה קרה בסופו. המשנה מביאה מספר דוגמאות שהדין המשותף לכולם: בחזקת שהוא קיים. לא חוששים כי "קובע הפעולה" נפטר בינתיים ואז אין אפשרות לסיימה, אלא מניחים וקובעים בכל המקרים, כי האדם עדיין חי ולכן אין בעיה.
הנושאנפרט את שלושת המקרים המובאים במשנה בטבלה הבאה:
מהו המסרישנם אנשים אשר כל הזמן חיים בחשש, פחד שמא קרה דבר מה, שמא השתנה המצב מכפי שהיה, ויש להתנהג שונה מכפי שנהגנו עד כה. מתח פנימי אופף אותם כל הזמן, אין להם מנוח ומרגוע. הכלל של העמד דבר על חזקתו כמובא בטבלה לעיל, מלמדת אותנו "לא להיות עצבניים". לא לחשוש כל הזמן, לשינוי מצב, לשינוי עמדה או כל שינוי אחר. מדובר בכל המקרים, בפרק זמן סביר, כמו למשל, משך הזמן בו השליח מביא גט מהבעל אל האשה - זמן תָחוּם של ימים או שבועות, בהם גם ניתן להיכנס לחרדה וחשש, שמא דווקא באותם ימים נפטר הבעל והשליחות בטילה. אומרת לנו המשנה על פי כלל זה: אין להתנהג כך. כל עוד לא שמענו דבר חדש, אנו מניחים ש"עולם כמנהגו נוהג". ניתן "לצאת מן המקלטים", לא להיות בפחד מתמיד ולתת לחיים לזרום בצורה סבירה וטובה. אין ספק שהורים החיים במתח מתמיד כמתואר לעיל, מקרינים ומשפיעים גם על ילדיהם. לאור זאת, מוטלת על ההורים חובה שבעתיים לעבוד על עצמם, להיות רגועים ושלווים יותר, וכך יעברו תחושות אלו לכל בני ביתם.
לע"נ אבי מורי: ר' שמואל ב"ר יוסף , אמי מורתי: שולמית ב"ר יעקב, וחמי: ר' משה ב"ר ישראל פישל ז"ל ולרפואה שלמה של חברי - נפתלי צבי בן יהודית. ולרפואה שלמה של אילנה בת שרח תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected] |