|
טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בדחטי או בדשערי ברכיכא או באקושא – חיטה ושעורה
"פלימו אומר: כדי שתושיט ידה לסל ליטול ככר. בעי רב אשי: דמהדק או דלא מהדק? בחדתא או בעתיקא? בחמימא או בקרירא? בדחטי או בדשערי? ברכיכא או באקושא? תיקו" (סוטה, ד ע"א).פירוש: ועוד, פלימו אומר: כדי שתושיט אשה ידה לסל כדי ליטול מתוכו ככר. בעי [שאל] רב אשי: האם מדובר דמהדק [שמהודק] הככר בתוך הסל או דלא מהדק [שאינו מהודק], בחדתא [בסל חדש] או בעתיקא [בישן], שהסל הישן חלק יותר, ואילו בסל חדש מעכבים ראשי הנצרים את הככר, בחמימא [בלחם חם] או בקרירא [בלחם קר], שככר לחם חמה רכה ונצמדת יותר, וקשה יותר להוציאה. בדחטי [בשל חיטים] או בדשערי [בשל שעורים], שזו של חיטים מחליקה מן הידים, ושיעור הוצאתה מהסל ארוך יותר. ברכיכא [בככר רכה] או באקושא [בקשה]? לכל השאלות הללו לא נמצאה תשובה ועל כן תיקו [תעמוד, יעמדו] במקומן (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
שם עברי: חיטה שם באנגלית: Wheat שם מדעי: Triticum sp. לריכוז המאמרים שנכתבו על החיטה הקש\י כאן.לריכוז המאמרים שנכתבו על השעורה הקש\י כאן.
ספקותיו של רב אשי עוסקים במצבים שונים של ככר לחם המונחת בסל העשויים להשפיע על המהירות שבה היא תינטל. את ההבדל בין לחם שעורים ולחם חיטים מפרש רש"י: "בדחטי או בדשערי - של חטין חלק ונשמט יותר משל שעורים". הסיבה להבדל שמציע רש"י לא ברורה לי אך ייתכן והתכולה הגבוהה יותר של סיבים בקמח השעורים גרמה גם למרקם של קרום הלחם להיות מחוספס (אודה לכל מי שיתרום מידע בנושא). רבי שמואל מרושיאה בספר "ספר רושיינא" (שמות) תלה את ההבדל בשיקול פסיכולוגי:
לפירושו ובניגוד לרש"י משך זמן נטילת ככר חיטים קצר יותר מאשר שעורים. הסבר אפשרי נוסף הוא הבדל במשקלם של שתי הככרות. אם נניח שגודל הככר תלוי בנפח הדגן (כפי שאכן אנו מוצאים במקורות. ראו כאן "משך כדי אכילת פרס") הרי שלחם חיטה קל יותר משום שעיסת חיטה תופחת טוב יותר ולכן היא ספוגית (ראו במאמר "פת חטין, ולא פת שעורין". לקריאה הקש/י כאן).
א. המחבר ישלח בשמחה הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
|
