למי קוראים "וצדקתך"?
הרב דב קדרון
סוטה כב ע"ב
ינאי המלך הרג הרבה מחכמי ישראל ונהפך להיות צדוקי, ולכן הפרושים שנאו אותו. לפני מותו פחדה אשתו שהפרושים יתנקמו בה ויעבירו את בניה מהמלוכה, ואמר לה ינאי שאין סיבה לפחד מהפרושים, כי הם צדיקים ולא יגמלו לה או לבניה רעה: "אל תתיראי מן הפרושין ולא ממי שאינן פרושין, אלא מן הצבועין שדומין לפרושין, שמעשיהן כמעשה זמרי ומבקשין שכר כפנחס".
בספר קב הישר (פנ"ב) כותב: שלמה המלך ע"ה אמר אל תצדק הרבה ואל תרשיע הרבה, וכן אמרו חז"ל (בסוטה כ"ב): הזהרו מן הצבועים שדומים לפרושים וכו'. ושוב כתב, ובוא וראה שמרגלי בפומי דאינשי הזהרו מן הצבועים והשמר מן "וצדקתך", ומביא מעשה שהיה איש זקן ועשיר גדול והיה לו רק בן אחד, ולפני מותו קרא לבנו וציווה לו: בני הנני מנחיל לך ממון רב ואני מצוה לך שתשמור את עצמך מן הצבועים ומן האנשים שהמה עוסקים בחסידות הרבה חוץ לטבע הבריות, כי הם מראים עצמם שהם חסידים אבל שבע תועבות בלבם, והזהר מן "וצדקתך".
בעל ספר עלי תמר (מגילה פרק א הלכה ה) כותב שמתקופה קדומה ועד היום שגור בפי בני אדם לקרוא לאדם שמרבה יותר מדי בחסידות בשם "וצדקתך", כנראה בהסתמכות על הפסוק "צדקתך צדק", כלומר, שהוא מרבה בצדק שאינו צדק, והוא"ו של וצדקתך הוא מן השם, וענינו וא"ו הריבוי והוספה. ומעניין שגם בא"י ובתפוצות בדיבור שבעל פה היו קוראים לאדר שני "ואדר" בדומה לביטוי "וצדקתך", שעניינו וא"ו הריבוי והוספה על אדר הראשון שהוא עיקר חודש אדר.
