להיות נורמאלי / רפי זברגר

סוטה כב ע''ב
 

הקדמה 

סופה של המשנה בדף כ. עסקה בזכויות אשה סוטה שנטמאה ושתתה את המים, הגורמים לדחיית העונש עד שלוש שנים. מתוך כך למדנו את הלכת בן עזאי:
מכאן אומר בן עזאי: חייב אדם ללמד את בתו תורה, שאם תשתה תדע שהזכות תולה לה.
לימוד תורה של אב לביתו יביא גם ללימוד ההלכה שלמדנו במשנתנו על זכות האשה שיכולה למנוע ענישה מיידית של הסוטה, ובכך לא תוציא הסוטה לעז על המים (אם היא יודעת שנטמאה והמים לא פעלו את פועלם).
רבי אליעזר אומר: כל המלמד בתו תורה - (כאילו) לומדה תפלות.
רבי אליעזר חולק באופן נחרץ על בן עזאי וסובר כי אין לאבא ללמד את ביתו תורה, שכן, אם מלמדה תורה "כאילו מלמדה תפלות". הגמרא וכל הפרשנים מרחיבים מאוד בנושא זה אך לא נאריך בכך במסגרת מאמר זה.
רבי יהושע אומר: רוצה אשה בקב ותפלות מתשעה קבין ופרישות.
בעקבות עיסוק במילה ''תפלות'' הוזכרה דעתו של רבי יהושע הסובר כי אשה מעדיפה בעל קרוב אליה (תפלות) עם אמצעים חומריים דלים מאוד (קב), על מצב של עושר גדול (תשעה קבין) אך שבעלה אינו מצוי אצלה הרבה (פרישות)
הוא היה אומר: חסיד שוטה, ורשע ערום, ואשה פרושה, ומכות פרושין - הרי אלו מבלי עולם.
בעקבות מאמר של רבי יהושע מביאה המשנה עוד מימרה שלו המפרטת ארבעה אנשים שהם ''מבלי עולם''. לפירוש רבי עובדיה מברטנורא הכוונה שהם מציגים ''מצג שווא'', בכך הם מראים לעולם על צדיקותם, אך בפועל אינם ממש כאלה.
נסביר בקצרה את ארבעת האנשים:
• חסיד שוטה – הגמרא מדגימה זאת באדם הרואה אישה טובעת בנהר והוא אינו מצילה מטעמי ''צניעות''
• רשע ערום – הגמרא מביאה שבעה פירושים, נציג את הראשון בשם רבי יוחנן: "המטעים את דבריו לדיון קודם שיבוא בעל דין". אם דיין שומע בעל דין אחד ללא השני, הוא כבר מוטה כלפיו, ובכך נוצר ''מצג שווא''.
• אשה פרושה – הגמרא מדגימה זאת במכשפה הנקראת יוחני בת רטיבי, אשר הצליחה להציג מצג שווא ולהערים על אנשים בכוחותיה שבאמת לא היו לה.
• מכות פרושין – נרחיב בגוף המאמר. 
 

הנושא

תנו דרבנן, שבעה פרושין הן:
הברייתא מונה שבעה פרושין, עליהם אמר רבי יהושע כי הם ''מבלי עולם''. נפרטם עם הסברי הגמרא:
  פרוש שיכמי - זה העושה מעשה שכם.
העושים מצווה לשם הנאה, כמו שכם אשר הסכים למול את עצמו (ושכנע גם את כל אנשי עירו), כדי שיוכל לשאת את דינה בת יעקב.
פרוש נקפי - זה המנקיף את רגליו.
הולך ''עקב בצד אגודל'' מבלי להרים את רגליו מן הקרקע, ובכך אצבעות רגליו נתקעות בקרקע ונחבלות. זהו מצג שווא כדי להראות לכולם כי הוא כביכול ''צנוע ושפל רוח''.
פרוש קיזאי - אמר רב נחמן בר יצחק: זה המקיז דם לכתלים.
מציג בפני כולם כאילו אינו מסתכל במראות אסורות בדרכו, ומתוך כך נתקל בכתלים עד כדי ירידת דם. אלו הן "מכות פרושין" עליהן דברה המשנה.
פרוש מדוכיא - אמר רבה בר שילא: דמשפע כי מדוכיא.
הולך בשפיפות מתוך מצג שווא כאילו הוא עני וצנוע המשפיל ראשו.
פרוש מה חובתי ואעשנה - דאמר מה חובתי תו ואעשנה.
שואל מה עליו לעשות עוד, כביכול הוא כבר קיים את כל התורה כולה, ומחפש מה עוד הוא לא עשה.
פרוש מאהבה, פרוש מיראה - אמרו ליה אביי ורבא לתנא: לא תיתני פרוש מאהבה פרוש מיראה, דאמר רב יהודה אמר רב: לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצות אפילו שלא לשמה, שמתוך שלא לשמה בא לשמה.
אביי ורבא לא שנו את שני הפרושים האחרונים של עבודה ה' מתוך רצון לקבל שכר, או מתוך יראת העונש אם לא יעבור על איסורי תורה, שכן אמר רב כי אין להגיע לעבודת ה' אמיתית אם לא עבדו קודם בדרגה של "שלא לשמה" (כדי לקבל שכר או מיראת העונש). לכן לפי אביי ורבא ישנם רק חמשה פרושים ולא שבעה.
לגבי פרוש קיזאי סיפר הרב אודי שוורץ מישיבת ''אלון שבות'' בשיעור על הדף שלנו, כי ראש הישיבה ומייסדו הרב עמיטל ז''ל התייחס למספר תלמידי ישיבה שביקשו ''לעבוד על עניין מראות אסורים'' ולכן הורידו את משקפיהם בלכתם ברחובות ירושלים. הוא אמר להם כי אדם שאינו מרכיב את משקפיו, הרי כל עץ וכל אבן גדולה נדמים לו כמראה אסור, ומחשבותיו בבחינת ''הפוך על הפוך'' מגיעות לכדי מחשבות איסור, הרבה יותר מאשר הליכה רגילה ונורמאלית.
כמו כן, הליכה בלי משקפיים יכולה גם להביאם לא לראות דברים מותרים וטובים (באחד המקרים הרב עמיטל הלך ליד אחד מהם והוא לא זיהה את רבו...). 
 

מהו המסר

מעבר למצגת שווא אשר הפרושים הללו מייצגים בהתנהגותם, הרי ניתן לומר כי זו גם "התנהגות משונה ולא נורמאלית''. התורה בוודאי אינה מבקשת מאיתנו ''להיות משונים'' וללכת בדרך לא סבירה ולא הגיונית בעיני אנשים.
אמנם ''יש עניין'' לנהוג בצניעות, להשתדל לא לראות מראות אסורים, להשתדל לקיים כמה שיותר את מצוות התורה ולהישמר מלעבור על איסוריה, אך בד בבד יש לשמור על ''נורמאליות'' ולא להיות משונה. לא להיהפך לדמות מושכת עיניהם של אנשים, ולגרום למחשבות לא טובות ולמבטים המביעים תמיהה והשתוממות. 
 

לע''נ אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף , אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''ל
ולרפואה שלמה של חברי -  נפתלי צבי בן יהודית. ולרפואה שלמה של אילנה בת שרח
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]