מה אסור להזכיר לבטלה?
הרב דב קדרון
סוטה כד ע"ב
תוספות (ד"ה ורבי) כותבים שהשמות: "אל", "צבאות", "אהיה" או "שדי" נקראים כינויים, כלומר שתיאורים אלו אינם עיקר שמו של הבורא יתברך.
כינויים אלו נזכרים במסכת שבועות (לה,א) בין השמות שאינם נמחקים, ולכן יש ראשונים שסבורים שהם לא נחשבים כינויים, אלא שמות הבורא, אמנם גם לדעת תוספות מובן שהם חשובים יותר מכינויים אחרים, כגון רחום וחנון, שמותר למחוק.
יש מחלוקת האם מותר להזכיר את הכינויים הללו לבטלה. בשו"ת עדות ביהוסף (סימן כח) כתב שהדבר תלוי האם המילים הללו נחשבות כינויים או שמות, כלומר לפי תוספות הסבורים שהם כינויים אין איסור להזכירם לבטלה, ולפי שיטת הסבורים שהם שמות אסור להזכירם לבטלה.
באנציקלופדיה התלמודית (כרך לא, [כנויי ה'] טור שסב – שסג) מובאות כמה דעות בעניין הזכרת שם ה' לבטלה: יש שכתבו שאף המזכיר שם בלשון לעז לבטלה, עובר באיסור הזכרת השם לבטלה, והמזכיר לבטלה שם שמים בלשון לעז, צריך לנדותו, וצידדו אחרונים שלדעתם אף הזכרת כינויים חשובה הזכרת השם לבטלה, ויש שכתבו שאף כשמכנה השם באופן אחר אסור, ויש סוברים שדוקא בלשון לעז אסור, ולא בכינויים. ויש סוברים שאף שאר שמות שאינם נמחקים, כגון: "אל", "אלוהים", "צבאות" - חוץ משם הוי"ה - אין איסור להזכירם לבטלה.
