עונש שגורם לצאת לתרבות רעה

הרב דב קדרון

קדושין עב ע"א

לפני פטירתו של רבי יהודה הנשיא הוא אמר כמה דברי נבואה, ואחד מהם היה לגבי מקום שבו יהודים סרו מאחרי המקום, וחיללו שבת, ובעקבות כך נידה אותם רבי אחי ברבי יאשיה, ובסופו של דבר אותם יהודים השתמדו.

בעל ספר תרומת הדשן (פסקים וכתבים סימן קלח) שואל מדוע ניבא רבי דבר זה? ותשובתו היא שבא ללמדנו שאפילו אם נראה לחכמים שמפני שהם מנדים ומחרימים מאן דהוא, בשביל כך יצא לתרבות רעה - לא יניחו בעבור זה מלדון ומלעשות כהלכה.

כדבריו פוסק הרמ"א (יו"ד סימן שלד סעיף א):

ומנדין למי שהוא חייב נידוי, ואפילו יש לחוש שעל ידי כן יצא לתרבות רעה, אין לחוש בכך.

אולם הט"ז (שם ס"ק א) חולק על כך וכותב שזה דבר תמוה מאוד, שבגלל איסור שעשה אדם נגרום לכך שיצא לתרבות רעה ח"ו אשר כל באיה לא ישובון.

בקשר לשאלת תרומת הדשן, אם כן מה הייתה מטרתו של רבי בנבואה זו, מסביר הט"ז שאכן לא היה בה שום חידוש, אלא הוא אמר אותה רק כדי להוכיח שדבריו נאמרו ברוח הקודש, שהוא ידע כאשר היה בארץ ישראל מה קרה באותו יום במקום רחוק בבבל, והיה צורך בכך כדי להוכיח שגם הדברים האחרים שאמר, בקשר לאנשים שיש להתרחק מהם – גם הם נאמרו ברוח הקודש.