גליון "עלים לתרופה"
המו"ל: מכון "אור הצפון" דחסידי בעלזא - אנטווערפן, בלגיה
גליון אלף שצא מדור "עלי הדף"
מסכת קידושין
דף עב ע"ב
"דרש רבי זירא במחוזא, גר מותר בממזרת, רגמוהו כולי עלמא באתרוגייהו" - באתרוגים מורכבים
נחלקו התנאים בדינו של גר - אם מותר בממזרת, כדתניא בברייתא (עב:): "תנו רבנן, גר נושא ממזרת, דברי רבי יוסי, רבי יהודה אומר, גר לא ישא ממזרת", יסוד המחלוקת הוא, אם 'קהל גרים איקרי קהל', ונכללים המה במה שאמרה תורה (דברים כג, ג): "לא יבא ממזר בקהל ה'", או 'לא איקרי קהל', ואינם נכללים בכלל אזהרה זו. בהמשך הגמרא (עג.) מסופר: "דרש רבי זירא במחוזא, גר מותר בממזרת, רגמוהו כולי עלמא באתרוגייהו ("שהיו שם גרים הרבה, והוקשה להם שאמר 'קהל גרים לא איקרי קהל'". רש"י), אמר רבא, מי איכא דדריש מילתא כי האי בדוכתא דשכיחי גיורי".
ברמז הענין ש'רגמוהו כולי עלמא באתרוגייהו' דווקא, כתב בספר 'המקנה' בדרך רמז וסוד, כי הנה נשמות הגרים שורשן מניצוצות הקדושה שנתערבו בקליפה מחמת חטא עץ הדעת טוב ורע, והן הם הניצוצות הקדושה שהם בבחינת 'טוב' שנתערב בתוך ה'רע', ובמשך הדורות מתבררים ניצוצות הקדושה ומהן מתהוים נשמות הגרים, וזהו סוד אמרם ז"ל (ב"מ נט:): "רבי אליעזר הגדול אומר, מפני מה הזהירה תורה בל"ו מקומות ואמרי לה במ"ו מקומות בגר, מפני שסורו רע", "סורו רע" פירושו שהוסר ה'רע' מן העץ הדעת ונשאר רק 'טוב', ורמז יש בדבר, כאשר יוסר מנין ר"ע ממנין 'דעת', ישאר כמנין 'גר' חסר אחד, "כי מספר 'רע' ומספר 'גר' הוא מספר 'דעת' חסר אחד הוא בחינות האחדות האמיתי המבררת וכוללת טוב ברע" (יעו"ש ע: ד"ה אמר רבי חלבו).
ולכן סברי אלו שהתגוררו במחוזא "גר אסור בממזרת" כדעת רבי יהודה, כי נשמת הגר - הוסר ה'רע' ממנה, ואילו 'ממזר' שנולד בחטא הוא מעורב טוב ברע, ורמז יש בדבר כי "ממזר" עולה בגימטריא כמנין "טוב רע", ושפיר ראוי הוא שיהיה גר שהוא מבחינת הטוב אסור בממזרת - בחינת עירוב טוב ורע, והנה "אתרוג" רומז על תיקון חטא עץ הדעת, כשהפרי כבר מתוקן ואינו מעורב טוב ורע, וכן העלה גם ב'פנים יפות' (בראשית ג, א וראה שם אמור ד"ה במדרש שובע שמחות), וז"ל: "ועיין בפרשת אמור (ויקרא כג, מ) בפסוק 'ולקחתם לכם פרי עץ הדר', כי אחרי כן נתקן הפרי, ואמרו חז"ל (סוכה לה.) שהוא אתרוג ונבחר למצוה שהוא פרי עץ הדר, ורמז לדבר כי אם תסיר מ'עץ הדעת' מספר 'רע', דהיינו ה'עי"ן' של דעת ומן ה'תי"ו' 'רי"ש' נשאר 'עץ הדר', ואדרבה הוא מובחר יותר, כי טעם עצו ופריו שוה". ולכן רגמוהו באתרוגייהו, כי שניהם הם מבחינת הדעת שהוסרו מן הרע, ודו"ק (עי"ש אופן נוסף).
גם ה'חתם סופר' בדרשותיו (פתיחה לדרוש שמעתתא לשבת שובה תקע"ד, ונדפס בדרשות לסוכות דרוש יג) דרש בזה, ונביא אופן אחד שהעלה בענין אתרוגים מורכבים, וזו לשונו: "... דהנה בתשובת מהר"ם אלשיך (סי' קי) מייתי, מורה אחד רצה להתיר אתרוגים המורכבים... והגאון מהר"ם אלשי"ך ז"ל מחי ליה מאה עוכלי בעוכלא ואוסר, וכן בדין, עי"ש... ונשאלתי כגון השתא דנדחקים מאוד ואינם נמצאים [אתרוגים] אפילו אחד בעיר, אם מותר ליקח המורכבים בלי ברכה על כל פנים, שלא תשתכח תורת אתרוג, ואסרתי ואמרתי, השתא פריש או רמון תחת אתרוג אסרוהו שלא ליתי לאמשוכי בשנים הבאות (עי' סוכה לא.), ומכל שכן במורכבים דאתי לאמשוכי טפי, והש"ס דאמר 'לא יקח פריש', ולא אמר לא יקח אפילו מורכב, היינו משום דלענין אתיא למטעי בשנים הבאות הוי פריש ורמון רבותא טפי, כנ"ל לדינא".
ויצויין, שאכן באותה השנה, שנת תקע"ד, היה מחסור גדול באתרוגים במדינות אלו, וכפי שמצויין בשו"ת חת"ס (או"ח סי' קפב): "עיר אחת גדולה לאלקים שבשנת תקע"ד לפ"ק לא היה בבית הכנסת שלהם אלא אתרוג אחד" (יעו"ש שרב אחד הורה, שמאחר שבאותה שנה חל יום ראשון דסוכות בשבת ויצאו ידי חובתם ביום שני, לכן מועיל שאחד יקח בעד כולם ואין צורך ללקיחה לכל אחד ואחד, והחת"ס חלק עליו בזה), וכן נזכר בשו"ת 'השיב משה' לבעל ה'ישמח משה' זצ"ל (או"ח סי' כ): "והנה אחר שכתבתי התשובה הנ"ל (בענין אתרוג מורכב), אחר כמה שנים, בשנת תקע"ד, אירע שמחמת המלחמות (התקיימה אז מלחמת בעלות הברית – מדינות שונות באיירופה עם שלטון צרפת בראשות נאפוליון, ועקב המלחמה היה קשה להשיג אתרוגים, ולרגלי מלחמות הללו התחילו להביא אתרוגי קורפו, אשר עליהן היו עוררין שהורכבו, ועל כך נסובה תשובה זו) לא היה שום אתרוג בכל האקלים, והוריתי ליקח המורכבים ולברך עליהם, דבשעת הדחק שאפשר למצוא על צד הדוחק אין להתיר, אבל כשאי אפשר באחר כלל, ודאי דאין לבטל המצוה והברכה", וכן נקטו עוד אחרונים (עי' שו"ת 'פנים מאירות' ח"ב סי' קעג; שו"ת 'אבני נזר' סי' תפה). אכן החת"ס בדבריו הללו שלל דבר זה, וגם בדיעבד אסר לקחת אתרוג מורכב.
יסוד הערת החת"ס הנז' היא כלפי הברייתא (סוכה ל:): "לא מצא אתרוג לא יביא לא רמון ולא פריש ולא דבר אחר", ובגמרא אמרו (שם לא.): "פשיטא, מהו דתימא לייתי כי היכי שלא תשכח תורת אתרוג, קמ"ל זימנין דנפיק חורבא מיניה דאתי למסרך", והעיר הט"ז (או"ח סי' תרמט סק"ג) לאלו הפוסלים אתרוג מורכב: "דקשה על זה אם אתרוג המורכב הוא פסול, אמאי אמרינן דף ל"א 'לא מצא אתרוג לא יביא לא רמון ולא פריש ולא דבר אחר', ולא אמר לרבותא 'ולא יביא אפילו אתרוג המורכב'", והחת"ס כתב לעומת כן, שנקטו 'פריש או רימון' לרבותא טפי, שגם בהם חיישינן שלא תשתכח תורת אתרוג, וכל שכן אתרוג מורכב, שבוודאי אסור, ואין צורך להשמיענו שאסור.
ובכן כתב עוד, שאפילו אם נאמר שמוכח מברייתא זו שאתרוג מורכב כשר - כדברי הט"ז, יש לומר שהברייתא היא כדעת רבי יהודה שקהל גרים נקראים 'קהל ה'', ולכן גר אסור בממזרת, והרי הד' מינים הם נגד קהל ה' שיהיו באגודה אחת (עי' מנחות כז.), "והנה גרים המה מורכבים נשמה קדושה מורכבת על עץ נכרי, וממנו הגר, והכי נמי יש ליקח אתרוג מורכב... משא"כ לדידן ד'קהל גרים לא איקרו קהל ה'', אם כן אין ליקח מורכב", והוסיף החת"ס עוד, שיתכן לדברי רבי יהודה "מצוה שיקח הגר אתרוג המורכב דוקא", בכדי להורות שגם בהיותו בבחינת 'מורכב' נכלל הוא הוא בכלל 'קהל ה''.
ומעתה מסיק החת"ס ברמז הגמרא דידן: "ולפי זה יש לומר, דהני דמחוזא היו אתרוגייהו מורכבים, הואיל והיו גרים היו לוקחים מורכבים דוגמא דקהל דידהו, וכשדרש גר מותר בממזרת ולא איקרו קהל ה', רגמוהו באתרוגייהו דייקא".
