דו שיח של ירקות / הרב יעקב לויפר

פורסם במוסף 'קולמוס', משפחה

הכותרת הזאת נכונה, למרות מוזרותה.

במסכת עבודה זרה (דף י:) מסופר על שפת רמזים מדהימה שניהלו ביניהם רבינו הקדוש והקיסר הרומי אנטונינוס. שפת הרמזים התנהלה על ידי עשבים וירקות!! וכך היה המעשה: בתו של אנטונינוס ששמא היה 'גירא' קלקלה דרכיה. אנטונינוס שלח לשאול את רבי ברמיזה מה עליו לעשות, הרמז היה על ידי עשב ששמו 'גרגירא' [השורש 'גר' הוראתו ניאוף בארמית הארצישראלית, כפי שמציין רבינו חננאל על אתר, ופירוש רש"י צ"ע]. רבי הבין היטב את כוונתו, וענה לו אף הוא ברמיזה בכך ששלח לו את הירק 'כוסברתא' שבארמית אפשר לחלק זאת לשתי מילים - כוס ברתא, כלומר שחוט את הבת. אנטונינוס חזר ושלח לו את הירק 'כרתי', כלומר: אם כן - יכרת זרעי. ורבי חזר ושלח לו חסה, הוי אומר: חוס עליה.

זהו סיפור המעשה לפי פירוש רש"י. התוספות שם מקשים על רש"י שתי קושיות, ראשית: וכי רבי לא חשב על העובדה שזרעו של אנטונינוס יכרת? ועוד קשה, שואלים התוספות, 'שלבסוף חזר בו רבי מעצמו'. מילים אלו סתומות: וכי רבי חזר בו מעצמו? הלא אנטונינוס שלח לו שזרעו יכרת ולכן הוא חזר בו?!

עיון בדפוס ונציה פותר את הבעיה על אתר, הנוסח הוא 'חזר בו רבי מעצתו' והתי"ו התחלפה במ"ם. דבר זה צויין כבר על ידי הגרי"ח סופר בספרו 'זכות יצחק' (חלק ב' עמ' רכא). והוא מוכיח זאת שם אף מדברי ה'עין יעקב' שמצטט את דברי התוס' "שרבי חזר בו מדבריו", וברור שלפניו הגירסא היתה 'מעצתו'. וכמו כן מדברי תוס' רבינו אלחנן למסכת עבודה זרה, גם שם כתוב 'מעצתו'.