טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו
אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: באורז קלוף שנו – אורז
"גמרא. אורז טובא חסר? אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: באורז קלוף שנו. לכוסמין ולזרע פשתן שלשה סאין לכור (וכו'). אמר רבי יוחנן אמר רבי חייא: זרע פשתן בגבעולין שנו. תניא נמי הכי: לכוסמין ולזרע פשתן בגבעולין ולאורז שאינו קלוף שלשה סאין לכור" (בבא מציעא, מ ע"א).
פירוש: גמרא. ושואלים: וכי פחת של אורז הוא מעט כל כך? הלא אורז טובא [הרבה יותר] הוא חסר במשך הזמן! אמר רבה בר בר חנה אמר ר' יוחנן: באורז קלוף שנו, שפחתו מועט יותר. שנינו במשנה: לכוסמין ולזרע פשתן שלשה סאין לכור. אמר ר' יוחנן אמר ר' חייא: זרע פשתן בגבעולין שנו, שהוא שפוחת הרבה כל כך. ומעירים: תניא נמי הכי [שנויה ברייתא גם כן כך]: לכוסמין ולזרע פשתן בגבעולין, ולאורז שאינו קלוף — מוריד לפי חשבון של שלשה סאין לכור (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
שם עברי: אורז שם באנגלית: Asian rice שם מדעי: Oryza sativa
שם נרדף במקורות: אורזא, אוריזא, ארוזא שמות בשפות אחרות: ערבית – אַרֻז
הנושא המרכזי: א. מהו האורז בספרות חז"ל ב. גידול אורז בארץ ישראל?
לריכוז המאמרים שנכתבו על האורז הקש/י כאן.
רוב הפרשנים והחוקרים זיהו את האורז המוזכר רבות בספרות חז"ל כמין הנקרא בשם זה גם בימינו. האורז (Oryza sativa) הוא עשב חד שנתי ממשפחת הדגניים, המשמש כמקור מזון בסיסי עבור כמחצית מאוכלוסיית העולם. מקורו כנראה בהודו, והוא הובא לאזורנו על ידי 'אלכסנדר הגדול' במאה הרביעית לפנה"ס.
השם אורז ונגזרותיו משותף לשפות השמיות וההודו-אירופאיות, ביוונית όρυξα (óryza) וברומית oryza, סורית וערבית רוז, ארמנית אוריז, אירוז, איטלקית riso, צרפתית riz, אנגלית rice, גרמנית reis, אידיש רייז. שם זה מופיע גם במפרשי המשנה: הריבמ"ץ (שביעית, פ"ב מ"ז): "האורז והדוחן וכו' - לעז אורז ריזו דוחן מילייו". רע"ב (שם): "האורז - בלע"ז רי"ש".
בניגוד למפרשים אלו רש"י (בבא מציעא, מ ע"א) זיהה את האורז כדוחן: "אורז - מי"ל. דוחן - פטי"ל (צ"ל: פני"ל), ודומה לאורז". במסכת ראש השנה (יג ע"ב) פירש: "האורז והדוחן כו' - מיני קטניות הן, דוחן - מילי"ו". בתוספות (ברכות, לז ע"א) מובאים שני הפירושים: "רש"י פי' אורז מי"ל - ויש מפרשים ר"יזו ולהאי פירוש יש לפרש דדוחן היינו מי"ל. יש מפרשים ההופכים את משמעות האורז והדוחן. המהרי"ל (ליקוטים לא) כתב: דוחן ריי"ז, אורז היר"ז (hirse הוא דוחן בגרמנית). ד"ר מ. קטן תירגם את הלעז בפירוש רש"י: mil = דוחן, panil = פנג. לדעתו הדגן הידוע היום כאורז לא היה מוכר בצרפת או לפחות לא היה בשימוש בימי רש"י . ייתכן ולדעת רש"י מדובר בשני מינים שונים של דוחן שאחד מהם נקרא אורז והשני פנג. כך ניתן להבין את דבריו לגבי הדמיון בין האורז והדוחן. מחד גיסא כתב על הדוחן "ודומה לאורז" ומאידך גיסא כתב: "שיצניתא - קצח שקורין נייל"א בלעז, עגול הוא כעין דוחן, ושחור וכו'" (פסחים, לה ע"א) למרות שגרגירי האורז מאורכים.
הבלשן ח. רבין סבר שמקור השם פנג כנראה באחת מלשונות הודו ומשם הגיע לערב. שם זה מתייחס לדוחן האמיתי (Panicum miliaceum). הדוחן השני הוא דוחן מזרחי Pennisetum spicatum, Andropogon או Sorghum Brot. Var . חוקרים אחרים סברו שמדובר במין דגן הנקרא ביוונית Bosporos. בפשיטתא תורגם פנג "רוזא" (אורז) וכך תרגם גם אבן ג'נאח. רוב המפרשים המסורתיים של המקרא סברו שפנג הוא האפרסמון.
אישוש מסויים לזיהוי האורז כמשמעותו בלשוננו ניתן לקבל מכך שההבחנה בשיעור החסרונות בין גרגירים קלופים לשאינם קלופים נאמרה רק לגבי אורז ולא לדוחן. אמנם גם לגרגירי הדוחן יש קליפה אך באורז היא משמעותית יותר. ראיה נוספת ניתן למצוא בעובדה שהשם אורז לא מופיע במקרא. הדבר מתכתב עם ההשערה שהאורז הגיע למזרח הקרוב רק בתקופה ההלניסטית.
על גידול האורז בארץ
איזכורי האורז בספרות חז"ל במשמעותו בימינו מעוררים לעיתים תמיהה לאור העובדה שכיום אין הוא משמש כגידול חקלאי בארץ ישראל. לאמיתו של דבר בתקופת המשנה והתלמוד גידלו את האורז בארץ ישראל בכמויות גדולות שאפשרו את ייצואו לחו"ל. את עובדה זו אנו לומדים מהמשנה (דמאי, פ"ב מ"א): "ואלו דברים מתעשרין דמאי בכל מקום, הדבילה והתמרים והחרובים האורז והכמון. האורז שבחוצה לארץ כל המשתמש ממנו פטור". על פי הירושלמי (דמאי, פרק ב דף כב טור ב /ה"א) חיוב ההפרשה מאורז דמאי הוא בכל מקום, כלומר גם בחו"ל, מפני ש"אין כיוצא בהן בחוץ לארץ". למעשה גידלו אורז גם בחו"ל כפי שעולה מהסיפא של המשנה ("האורז שבחוצה לארץ וכו'") אלא שניתן היה להבחין בינו לבין האורז שגדל בא"י. מפרש הר"ש (דמאי, שם): "כל המשתמש ממנו פטור - אפי' בא"י דמינכר אורז של חוצה לארץ ולא אתי לאחלופי בשל ארץ ישראל". בפירוש "פני משה" נאמר: "והאורז. של הארץ שהוא ניכר לפי שהוא לבן ביותר". על פי הרמב"ם בפיהמ"ש (שם) המשנה עוסקת בזן משובח ומיוחד: "... ואין הכוונה באלו המינים שמנה כל המין כולו, אלא סוג מסוים מאותו המין שאין צומח כמוהו אלא באותה ארץ ישראל בלבד, ולכן נתחייב בדמאי בכל מקום. והם ... ואורז, זן מזני האורז בתכלית הלובן לא ימצא כמותו אלא שם וכו'".
קיימות עדויות רבות לגידול האורז בארץ. למשל, אנו מוצאים עדות בחיבורו של אשתורי הפרחי (1322) שכתב: "שמעתי מה"ר ברוך על רבינו מאיר רבו שפעם אחת אירע שהביאו לו אורז יפה עמד הרב ז"ל ועשרם ואמר שמא מארץ ישראל הם, ואותו הרב מאשכנז היה" (ספר כפתור ופרח, ל"ז). לדעת ז. עמר "רבינו מאיר" הוא כנראה רבי מאיר מרוטנברג גדול רבני אשכנז שעודד את העלייה לארץ ישראל. חששו שמא האורז מארץ ישראל מעיד על כך שגידול זה היה מקובל גם בארץ. גידול האורז בארץ הצטמצם בתקופה העותומנית. החל מראשית המאה ה – 16 רוב תצרוכת האורז בארץ יובאה ממצרים. עד שנות ה– 60 המוקדמות של המאה שעברה זרעו חקלאים מקומיים אורז באדמות עמק החולה. פעילות ענף זה הופסקה כנראה בגלל התרבות היתושים המעבירים את טפיל המלריה עקב הצפת השדות. אם חולתא המוזכרת בירושלמי (וילנא, דמאי, פ"ב הל' א') היא ימת החולה הרי שבגידול זה החקלאים הלכו בעקבות אבותינו: "והא אורז בחולתא אבתר הוא סומק הוא". מפירוש "פני משה" משתמע לכאורה שחולתא אינה בארץ ישראל משום שפירש: "אבתר הוא סימוק הוא. אבתר מל' אברא כלומר מראה עופרת יש לו או מראה אדום ואינו לבן כשל א"י". מאידך גיסא אנו מוצאים בירושלמי (כלאים פ"ט הל' ג') שחולתא מקיפה את ארץ ישראל: "שבעה ימים סובבין את א"י. ימא רבא. ימא דטיבריא. ימא דסמכו. ימא דמילחא. ימא דחולתא. ימא דשליית. ימא דאפמיא. והא איכא ימא דחמץ. דיקלטינוס הקוה נהרות ועשאו". בשנים האחרונות נעשים ניסיונות בקנה מידה קטן לחדש את גידול האורז בשיטות מתקדמות שבעזרתן ניתן יהיה להתגבר על היותו בזבזן במים.
רשימת מקורות:
י. פליקס, הצומח החי וכלי החקלאות במשנה (עמ' 20).
י. פליקס, 'האורז בספרות חז"ל', בר-אילן, א (תשכ"ג), עמ' 177-189.
מ. זהרי, עולם הצמחים, עמ' 435-436.
D. Zohary and M. Hopf, Domestication of Plants in the Old World, third edition (Oxford: University Press, 2000), pp. 90-91
לעיון נוסף:
ז. עמר, גידולי ארץ ישראל בימי הביניים (74-76). על גידול האורז באזורנו בימי הביניים.
א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
כתב: ד"ר משה רענן. © כל הזכויות שמורות
