למי מותר לשלם יותר בתשלומים?
הרב דב קדרון
בבא מציעא סה ע"א
הרמב"ם (מלוה ולוה ח, א) פוסק:
אסור להרבות על המכר, כיצד המוכר לחבירו קרקע או מטלטלין ואמר לו אם מעכשיו תתן לי הדמים הרי הן שלך במאה ואם עד זמן פלוני הרי הם שלך בעשרים ומאה, הרי זה אבק רבית שזה דומה כמי שנוטל עשרים בשביל שנתן לו מאה להשתמש בה עד זמן פלוני.
כלומר: אם המחיר בתשלומים יותר יקר מהמחיר במזומן – אסור לשלם בתשלומים, כי זה נראה כריבית. כלומר: המחיר הזול הוא המחיר האמיתי של המוצר, ואם הקונה משלם יותר בגלל דחיית התשלום, הפער בין המחיר הזול למחיר היקר הוא הריבית.
בעל שו"ת אמרי יושר (חלק ב סימן קצב) כתב שאפשר ללמד זכות על מי שמשלמים את המחיר היקר, כי בזמננו ייתכן שהעלאת המחיר עבור תשלום לאחר זמן היא בגלל החשש של איבוד ערך הכסף עד אותו זמן, והגרי"ש אלישיב זצ"ל הבין שלדעתו המחיר האמיתי של החפץ הוא המחיר היקר יותר, ולכן מותר לקונה לשלם אותו, ורק אם הקונה משלם מיד במזומן אז המוכר נותן לו הנחה.
אולם הוא קבע שהיתר זה שייך רק לבעלי חנויות הקונים מסיטונאים, ששם כך הוא הדרך לשלם באיחור, ולכן המחיר היקר הוא המחיר האמיתי של הסחורה. אבל לגבי אדם פרטי הקונה מהחנות לא שייך לומר שהדרך הרגיל הוא לשלם באיחור, לכן המחיר הזול הוא המחיר האמיתי, ואם הוא משלם יותר יש בזה חשש ריבית. והאופן המותר זהו רק אם לא הציע לו המוכר שתי אפשרויות, אלא רק את המחיר היקר בתשלומים, וגם שאין שער קבוע בשוק.
