שכן שלא בנה סוכה לא הפסיד
הרב דב קדרון
בבא בתרא ו ע"א
ראובן שבנה כותל, ושכנו מהצד השני, מעבר לכותל השתמש בו כדי להשעין עליו קורה, אם ראובן לא מחה בו, אז יש לו חזקה, ומותר לו להמשיך להניח את קורתו על כותלו של חברו, ואף מותר לו להחליף את הקורה בקורה כבדה ורחבה יותר.
רבנו יונה (מובא ברא"ש סימן יא) הקשה על כך מהנאמר במסכת בבא מציעא לגבי בעלים של דירה בקומה שנייה, שאסור לו לשנות את עובי האבנים או הקורות ולהכביד יותר על הקיר של התחתון, ומדוע כאן הדבר מותר.
והסביר ששם מדובר כגון ששניהם קנו את הבית והעלייה בנויים, או שירשום, וזכותו של בעל הקומה השנייה מוגבלת לאותו אופן שבו נקנה הנכס, אבל אם שני אנשים בנו מחדש, זה בית וזה עלייה, שאז הייתה זכות לבעל הקומה השנייה להשתמש בחומרים כבדים, גם אם לא עשה זאת בבנייה הראשונה אין אומרים שהפסיד את זכותו זאת, אלא מותר לו לשנות את עובי הקורות או האבנים כפי שהייתו לו זכות לעשות זאת מהתחלה.
על פי זה כתב בקובץ הישר והטוב (חלק ט'), בעניין בית שהשכנים הוציאו יחד רישיון לבניית מרפסות, והשכן התחתון ניצל מיד את האפשרות והוציא מרפסת ועשה בה סוכה כמה שנים. ועתה באים העליונים להוציא גם הם מרפסות, וטען התחתון שכיון שהוא עשה שם סוכה כמה שנים ולא מחו בו, יש לו חזקה, ואין העליונים יכולים לבנות עליו לפסול סוכתו ולהפקיע הזכות שהחזיק בה. ולכאורה לפי רבינו יונה אין לו חזקה, כי כיוון שמתחילה כשבנה הוא יכלו גם העליונים לבנות, לא הפסידו את זכותם במה שלא ניצלו את זכות הבניה מיד.
