מה דין גוי שנגע ביין מפוסטר?
הרב דב קדרון
בבא בתרא יט ע"א
חז"ל גזרו לא להטמין אוכל לשבת, אפילו לפני השבת בכל דבר שמוסיף הבל, אבל הגזרה הזו לא חלה על סלעים שמוסיפים הבל, מפני שבתקופת המשנה לא היה דרכם של בני אדם להטמין אוכל בסלעים, כי הם היו שוברים את הסירים עם האוכל.
תוספות (ד"ה משום) כותבים שבזמנם היה שינוי במנהג, וכן נהגו להטמין אוכל לשבת בסלעים שאש יוצאת מהם שמוסיפים הבל, כי לא גזרו כלל לגביהם, מפני שבתקופה שבה החליטו על הגזרה לא היו נוהגים להטמין בסלעים כלל.
הגרש"ז אויערבך זצ"ל (בכתב העת הנאמן נה, יא – יז) הסביר שבזמנם של בעלי התוספות הסירים היו יותר חזקים מאשר בזמן המשנה והגמרא, ובכל זאת היה מותר להם להטמין בסלעים, ומכאן יש ראיה שכל דבר שלא היה כלול בגזרה המקורית אינו בכללה, ואין זה משנה מה הסיבה לכך, וכך גם להיפך, כל מה שהיה כלול בגזרה המקורית הוא בכללה גם אם היה שינוי נסיבות מאז ועד עתה.
על פי זה הוא כתב שיש להחמיר ביין מפוסטר שנגע בו גוי, שלא לשתותו. כי חז"ל גזרו שכל יין שנגע בו גוי אסור בשתיה, חוץ מיין מבושל, אולם פיסטור שונה מבישול, כי הבישול משנה את טעם היין ואילו הפיסטור לא משנה את טעמו, וכן הבישול גורם לחיסרון בכמות של היין שמתאדה, ואילו הפיסטור לא גורם לכך, ומשום כך, לדעתו, יין מפוסטר אינו נחשב מבושל.
הגרי"ש אלישיב זצ"ל (במכתב לרב שמחה הכהן קוק זצ"ל, קובץ תשובות הרב אלישיב חלק א סימן עה) סבר שהדבר תלוי במציאות, ואם כל היינות מפוסטרים אז יש להיזהר לא לשתות יין מפוסטר שנגע בו גוי, אולם הגר"ע יוסף סבר שמותר, כי מעיקר הדין פיסטור דינו כבישול.
