מחיצה בין שכנים
מאי טעמא? במחשבה נוספת
תלמוד גשר לחיים, הרב צוריאל ווינר
בבא בתרא יט ע"ב
נושא:
התלמוד מביא סוגיא זרה שעוסקת בנושא אחר שנראה לא קשור לבבא בתרא. מחיצה וחציצה לגבי טומאת מת משמשת בתור דגם (model) לחשיבה על גבול שחוצץ בין שכנים.
שאלות תג"ל:
מה החידוש בדברי ר' טובי בר קיסנא אמר שמואל?
מה אפשר ללמוד ממנו בקשר לנושא שלנו, יחסים ואחריות בין שכנים?
הסבר בדרך תג"ל:
שמואל מחדש שאפילו רקיק אינו ממעט בחלון, בניגוד להגיון הפשוט "רקיק דממאיס אימא בטולי מבטל ליה"
ובניגוד לפשוטה של משנת אהלות ש"תבן וגרוגרות... חוצצין". שמואל מחדש שלמרות שנראה שיש כאן מחיצה לענין טומאת מת- בכל זאת אין זה נחשב מחיצה.
נראה שהתלמוד הביא "סוגיה זרה" זו ללמד אותנו על מחיצה בין שכנים. למרות שנראה שיש ביניהם גבול ומחיצה- בכל זאת, אין זה נחשב מחיצה; אלא שני הצדדים מחוברים זה לזה. יש כאן מעין הכרעה עדינה, "סוגיא אזלא" במחלוקת חכמים ורבי יוסי(יח:). הנטייה היא לצד של שותפות בין שכנים, ולא לראות את הגבול והמחיצה כמבדילות לגמרי.
כמו שהסברנו בשיטת החכמים הסוברים שאסור לנטוע אילן בשכנות לבור, לשכן בעל הבור יש רשות או שעבוד על השטח של השכן הנוטע. המחיצה אכן לא חוצצת !
בגלל זה, בעל הבור יכול למנוע משכינו לנטוע אילן בשטח הסמוך לבור, למרות שהמקום הוא בבעלותו של הנוטע. בעצם, השכנים הן שותפים, אחד הוא בעלים, בעל קנין על השטח; והשני - השטח נמצא ברשותו -למרות הגבול/מחיצה- לענין מניעה נטיעת אילן.
מה אתה חושב?
איך הדגם של מחיצה בטומאת מת יכול להאיר על מחלוקת אביי ורבא בדף יז: ?
