איך מוחים על עבירות?
הרב דב קדרון
בבא בתרא לח ע"א
ההלכה היא שאם אדם מחזיק בקרקע בטענה שקנה אותה, והבעלים הקודמים של הקרקע טוענים שלא מכרוה, אם לא מחה המערער במשך שלש שנים איבד את חזקתו ואז נוצרת חזקה למחזיק, ואם המערער רוצה לשמור על חזקת בעלותו עליו לחדש את המחאה בכל שלש שנים
בעניין המחאה נפסק להלכה שיש לה תוקף אפילו שלא בפני המחזיק (חושן משפט קמו,א): "מחאה מבטלת החזקה, אפילו מיחה המערער שלא בפני המחזיק, אפילו הוא במדינה אחרת, אם שיירות מצויות ביניהם, ובלבד שתהיה בפני עדים".
בעל פרדס יוסף (ויקרא יט, יז) למד מכאן שחוסר מחאה מצד הבעלים הקודמים נחשב כמו הודאה מצידם שהקרקע שייכת למחזיק,ו כך גם אם אדם מסוים הוחזק בעשיית עבירות צריך הרב להוכיחו, כי חוסר המחאה נחשב כמו הודאה כאילו שמותר לחטוא.
יש צורך במחאה גם מצד החוטא וגם מצד הציבור. מצד החוטא, כדי שלא תיווצר "חזקה" כאילו שמותר לו לחטוא, ומצד הציבור כדי לא תתבטל בעיניהם החזקה שאסור לחטוא.
מחאה היא אפילו שלא בפניו, ועל פי זה כותב הפרדס יוסף שגם מחאה על עבירות יכולה להיות שלא בפניו, ובלבד שתהיה בפני אנשים שיכולים לספר זאת לאחרים, ואז האווירה הציבורית תישאר באופן של חזקה שאסור לחטוא, וגם החוטא עצמו ישמע מאנשים על המחאה, ולא תיווצר לו חזקה שמותר לחטוא.
