לכל יהודי יש קרקע בארץ?
הרב דב קדרון
בבא בתרא מד ע"ב
בגמרא נאמר שיכול להיות אדם שמעולם לא הייתה בבעלותו קרקע. מכאן מקשים תוספות (ד"ה דלא) על שיטת הסוברים שלכל יהודי יש ארבע אמות בארץ ישראל.
כוונת תוספות היא כנראה לשיטת הגאונים שמביא הרמב"ם (בהלכות שלוחין ושותפין ג,ז) לגבי הרשאה. שם מדובר על אדם ששולח את שלוחו ורוצה להקנות לו כסף שנמצא במקום אחר ואנשים אחרים חייבים לו, והדרך לעשות זאת היא באמצעות הקנאה של הכסף אגב קרקע. שם כותב הרמב"ם בשם הגאונים שגם אם אין קרקע למשלח הוא יכול להקנות לשליח ארבע אמות מחלקו שבארץ ישראל, ואגב זה להקנות לו את הכסף. הרמב"ם עצמו כנראה סובר כמו תוספות, וכותב על כך:
ודברים אלו דברים קלים הן עד מאוד ורעועים, שזה מי יאמר שיש לו חלק בארץ ישראל, ואפילו הוא ראוי אינו ברשותו.
אפשר לבאר שהמחלוקת היא לגבי הקניין בכוח. כולם מסכימים שבפועל אין לכל יהודי ארבע אמות בארץ ישראל, אבל בכוח כל יהודי ראוי לכך, כמו שכותב ר' צדוק הכהן מלובלין (דברי סופרים אות ג) שיש קשר רוחני בין האדם לבין רכושו, וכל הקניינים של אדם שייכים לו בתולדה ובשורשו, וכמו שאמרו (סוטה ב,א) שמכריזים קודם יצירת הוולד בת פלוני לפלוני וכן שדה פלונית לפלוני, שגם זה דוגמת זיווג שיש לו חיבור בשורש, ולכל יהודי יש קשר רוחני שורשי לארבע אמות מסוימות בארץ ישראל. הגאונים סבורים שהקשר הפנימי הזה מספיק כדי לאפשר להקנות אגב זה את הכסף, אבל הרמב"ם ותוספות סבורים שאין די בזה אלא יש צורך בבעלות בפועל כדי להקנות כסף אגב קרקע.
