קנין קרקע בלי הסכמת הבעלים
מאי טעמא? במחשבה נוספת
תלמוד גשר לחיים, הרב צוריאל ווינר
בבא בתרא מז ע"ב
נושא:
נחלקו אמוראים במקרה שמכר הבעלים קרקע נגד רצונם, כתב שטר וקיבל תשלום. מקרה זה בוחן את תוקף של קנין בשטר ללא הסכמת הבעלים.
שאלות תג"ל:
מהי הסברא במחלוקת ?
הסבר בדרך תג"ל:
נראה שגורם יסודי בקנין הוא דעת, דעת קונה ודעת מקנה.
בלי דעת, קשה לראות קנין במלוא מובן המלה.
שטר ותשלום הם "סממנים חיצוניים" של קנין, אבל חסר ה"לב" כשאין דעת, אין רצון.
רב ביבי בשם רב נחמן וכן שמואל סוברים שהמכר בטל, "אין מעמידין שדה בידו". עיקר בעלות על ידי קנין הוא מכוח דעת, וכאן- אין.
לעומתם, רב הונא ורב סוברים
"תליוהו וזבין- זביניה זביני" וקנה ה"אנס" את הקרקע. הם סוברים שיש כוח משמעותי ל רשות ולשליטה המעשית בקרקע, במיוחד כאשר הם מקבלים גיבוי מן ה"סממנים החיצונים" של קנין, שטר ותשלום כסף.
הסבר זה מתייחס לרובד עמוק יותר, מתחת לפני השטח של הסבר "מעשי - מציאותי" של- למה התכוון בעל הקרקע? ישנה מחלוקת בנקודת המוצא ביחס לבעלות בכלל:קנין(וכאן- אין)
או רשות(וכאן- יש).
מה אתה חושב?
איך בכל זאת בעל קרקע יכול להגן על עצמו מפני "אנס" שמכריח אותו באלימות למכור
נגד רצונו?
