מוכר ומקדיש בעין יפה או רעה

נושא:
נחלקו תנאים במכר או מקדיש בור- האם מכר/הקדיש תכולת הבור, כלומר מים שבו. יש כאן יישום חדש של העקרון המוכר לנו של מוכר ומקדיש- בעין יפה או בעין רעה.

 

שאלות תגל:
מהי הסברא במחלוקות בין חכמים ורבי נתן במכר בור ובין חכמים לרבי אלעזר ברבי שמעון בהקדיש בור?

 

הסבר בדרך תג"ל:
נחלקו תנאים במוכר או מקדיש גוף מסוים- האם זה כולל את התכולה שלו. מים שבבור הם השימוש של הבור, ה"פירות" שלו. הם "שייכים" לבור , למרות שלא מחוברים אליו ולא צמחו ולא גדלו ממנו.
משנתינו ורבי נתן במכירה וחכמים של ראב"ש פיתחו והרחיבו את הכלל של רבי עקיבא המוכר- בעין יפה מוכר. הם רואים בעלות כמושג כולל גם גוף וגם פירות. במקרה של בור- הפירות הם שימוש להכיל מים והמים עצמם. הכלה היא סוג של שימוש. במילים אחרות, מכירת בעלות כוללת מכירת רשות, כלומר שליטה מעשית ושימוש מעשי במה שמכר. במושגים המוכרים לנו, מושגים של "שלו" ו"ברשותו", התנאים הללו מדגישים רשות.
רבי אלעזר ברבי שמעון בעקבות אביו סובר שמוכר ומקדיש- בעין רעה. הוא מדגיש את זכות הבעלים, זכות "מרא קמא". לדעתו, מכר הבעלים רק את הגוף ולא את הפירות.
ב"סט" של מושגים "שלו" ו"ברשותו", הוא מדגיש בעלות, שלו. לכן מכר רק את הבעלות ולא את הרשות, לא את השימוש, לא את המים שבבור.

 

מה אתה חושב?
מהי הסברא במחלוקת רבי יהודה ורבי יוסי במקדיש את השדה ואת האילן- האם הקדיש גידוליהן או לא?
מה ההבדל בין שדה ואילן לבין בור ושובך?