מה הבן מוריש לאב? / הרב אורי גמסון
חסידות על הדף
בבא בתרא קיז ע"א
ר' יונתן אומר: לבאי הארץ נתחלקה הארץ, שנאמר: לאלה תחלק הארץ בנחלה, אלא מה אני מקיים לשמות מטות אבותם ינחלו? משונה נחלה זו מכל נחלות שבעולם, שכל נחלות שבעולם - חיין יורשין מתים, וכאן מתים יורשין חיין.
עד כמה משפיעים מעשים שאנחנו עושים, ועד כמה רחבים מעגלי ההשפעה של מעשים אלו, ניתן ללמוד מדברי הגמרא הללו.
רבי לוי יצחק מברדיטשוב (קדושת לוי, פרשת לך לך), לוקח את דברי הגמרא הללו למקום מעניין ואקטואלי, ועל פיהם מסביר תמיהה יסודית שמופיעה בתורה ביחס לאברהם.
כאשר הקב"ה מבטיח לאברהם אבינו (בראשית טו, ז) "לתת לך את הארץ הזאת לרשתה", אברהם פונה אל הקב"ה ושואל "במה אידע כי אירשנה", ולכאורה הדברים תמוהים, הרי אברהם הוא גדול המאמינים, וכיצד עולה על דעתו לבקש מהקב"ה עדות ומופת לכך שהוא אכן יקיים את הבטחתו?
אלא, מסביר רבי לוי יצחק, בקשתו של אברהם הגיעה בעקבות כך שהקב"ה ניסח את ההבטחה בלשון של ירושה "לרשתה", וכאן תמה אברהם, והרי ירושה היא תהליך שעובר מאב לבן, והרי לו, לאברהם, אין אב עתיר זכויות שיוכל בזכויותיו אלו להוריש אליו את הבטחת הארץ, אביו הוא תרח!?
לכן, מסביר רבי לוי יצחק, פירט הקב"ה בברית בין הבתרים את מהלכם של בני ישראל בארץ לא להם, לומר: עם ישראל הוא עם הפוך, כאן יורשים האבות את נחלתם של הבנים, כך שאמנם לאברהם לא היה אב ראוי, אולם יהיו לו בנים ראויים, ובשל כך הוא יזכה לרשת את הארץ.
זהו גם בעצם עומקו של קטע זה בגמרא שמסביר כי ארץ ישראל חולקה ליוצאי מצרים בזכותם של בניהם, כך שיצא כאילו הייתה כאן ירושה הפוכה. כי זהו טיבו של העם שלנו, כאן יורשים המתים את החיים, ומזדכים זיכוי מלא על מעשי הצאצאים.
דברים אלו מלמדים גם עניין אקטואלי ונכון תמיד: אין לנו מושג עד כמה מעשינו משפיעים ומועילים, ויכול להיות אדם שאולי בחייו לא היה אדם הגון וראוי, אולם בזכותם של צאצאיו ההגונים והראויים גם הוא זוכה בזכיה רוחנית, אם בעולם הבא, או גם בעולם הזה.
לכן, עלינו תמיד לכוון את מעשינו, ובכך לזכות את כל הדורות שהיו ושיהיו לפנינו ואחרינו.
