ביטול מקח - מוחלט או חלקי?

נושא:
 דרך סחורות של פירות שיש בהן תערובת של פסולת.
המשנה אומרת שיש אחוזי פסולת שהקונה צריך לקבל עליו ואין המוכר חייב להשלים לו.
מעבר לכך, אין הקונה חייב לקבל.
רב הונא מוסיף שבמקרה שיש יותר מדי סחורה פסולה, הלוקח "מנפה את כולו", יכול להוציא את כל הפסולת ולדרוש שכל הפירות שעליהם שילם יהיו ראויים.
יש מחלוקת בסוגיא אם דין של רב הונא מעיקר הדין או קנס ?
מחלוקת זו משקפת גישות שונות לבעלות בכלל.

שאלות תגל:
מהי הסברא של רב הונא ?
מהי הסברא במחלוקת בסוגיה אם מעיקר הדין יכול להוציא את כל הפסולת?

 

הסבר בדרך תג"ל:
אפשר לחשוב על ה"קבלה" של של הקונה במשנה בשני אופנים:
מצד אחד, אפשר להבין שבאמת יש כאן מקח טעות. ובעולם של קנין ודעת קונה- אין דבר כזה שפסולת היא חלק ממכר פירות. ברור שדעת הקונה הוא לפירות ראויים. אלא "לא ניתנה תורה למלאכי השרת", ויש נורמה מקובלת של אחוז מסוים של פסולת. אבל אם זה עבר את האחוז הזה, באמת המקח בטל, במובן שהלוקח יכול לדרוש שכל הפירות שקנה יהיו ראויים.
זה יכול להיות הרציונל של רב הונא, ולפי זה- דבריו הם מעיקר הדין.
אבל אם נתבונן במקח במושגים של ברשותו ובידו, הרי כל הפירות הם בידו של הלוקח. המקח קיים כפי שהוא, עם פירות הפסולים, עד האחוזים המקובלים. אם יש יותר, אז מעיקר הדין- שיחזיר את יתרת הפסולים, והמקח קיים על בסיס אחוזים נורמליים של פסולים. דברי רב הונא שמוציא את כל הפסולים הם "רק" קנס מתוך הנחה שאם יש יותר מדי פסולת, כנראה שיש מעשה מכוון על ידי המוכר וקונסים אותו. הוא צריך לקחת בחזרה את כל הפירות הפסולים.

 

מה אתה חושב?
רב הונא הוא תלמידו של רב.
האם יש קשר בין עמדתו של רב בספק מקח טעות בנמצא נגחן לבין עמדת תלמידו רב הונא בוודאי מקח טעות?