טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

כל יומא עקר ליה פוגלא ממשרא – צנון

"אמר ליה: מצערין לי חשובי רומאי. מעייל ליה לגינא, כל יומא עקר ליה פוגלא ממשרא קמיה. אמר: שמע מינה הכי קאמר לי, את קטול חד חד מינייהו ולא תתגרה בהו בכולהו" (עבודה זרה י ע"ב).

פירוש: ועוד אָמַר לֵיהּ [לו] אנטונינוס: מְצַעֲרִין לִי חֲשׁוּבֵי [רוֹמָאֵי] [מצערים אותי חשובי הרומאים] שבממלכתי, ומה אעשה כנגדם? מה עשה רבי? מְעַיֵּיל לֵיהּ לְגִינָּא [הכניס אותו לגינה], כָּל יוֹמָא עֲקַר לֵיהּ פּוּגְלָא מִמִּשְׁרָא קַמֵּיהּ [בכל יום עקר צנון מהערוגה שהיתה לפניו]. אָמַר אנטונינוס, שְׁמַע מִינָּהּ הָכִי קָאָמַר לִי [למד מכאן שכך אמר לי]: אַתְּ קְטוֹל חַד חַד מִינַּיְיהוּ [אתה הרוג אחד אחד מהם], וְלֹא תִּתְגָּרֶה בְּהוּ בְּכוּלְּהוּ [בהם בכולם] יחד. (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ)


שם עברי: צנון הגינה   שם באנגלית: Radish   שם מדעי: Raphanus sativus

שם נרדף במקורות: פוגלא   ערבית: אלפגל


נושא מרכזי לעיון: מדוע בחר רבי את עקירת הצנון כרמז לאנטונינוס?

לריכוז המאמרים שנכתבו על הצנון הקש/י כאן.


על זיהויו של הפוגלא ראה במאמר על הצנון ובמאמר קצר זה אתייחס אך ורק לסיבה שבגללה בחר רבי לרמוז לאנטונינוס, בעזרת עקירת הצנון, להרוג את חשובי הרומאים, באופן הדרגתי. אולי הדבר קשור לתכונתו של הצנון הנשאר באדמה להתקשות לאחר זמן. אנו מוצאים בגמרא (ברכות, לו ע"א): "אמר ליה שמואל לרב יהודה: שיננא, כוותך מסתברא, דהא צנון סופו להקשות ומברכינן עליה בורא פרי האדמה. ולא היא צנון נטעי אינשי אדעתא דפוגלא, דקלא לא נטעי אינשי אדעתא דקורא". מפרש רש"י: "צנון סופו להקשות - שאם אינו תולשו בעתו הוא מתקשה כעץ. אדעתא דפוגלא - לאכלו כשהוא רך, ושמו פוגלא". ייתכן והצנון נבחר מסיבה מעשית פשוטה. משך גידול הצנון קצר ונמשך כחודשיים שלושה. הקטיף צריך להתבצע מוקדם משום שעם ההתבגרות הצנון הופך להיות ספוגי ויבש ומופיעים עליו כתמים שחורים. לכן צריכת הצנון לשימוש ביתי מחייבת עקירה הדרגתית כבר החל מהשבועות הראשונים על מנת שלא להגיע לשלבים שבהם הצנון מתקשה. הפרטים הנעקרים בשלבים המוקדמים אמנם עדיין קטנים אך הם רכים וראויים לאכילה.

ניתן לפרש בכיוון שונה לחלוטין והוא שרבי רמז לאנטונינוס בעזרת הצנון לא רק את הרעיון של ההרג ההדרגתי אלא גם את הצורך להתחיל בתהליך באופן מיידי ולא להמתין זמן רב. כפי שהצנון "סופו להקשות" כך גם חבורת חשובי רומי המציקה לאנטונינוס עלולה להתחזק ולצבור כוח במשך הזמן ולכן עליו להתחיל בסלוקם באופן מיידי.

 

לעיון נוסף:

בפורטל "הדף היומי":

תאור וזיהוי הצנון? – "דהא צנון סופו להקשות" (ברכות, לו ע"א).
הצנון כסמל ליוקרה - "שלא פסק משלחנם לא צנון ולא חזרת ולא קשואין" (ברכות, נז ע"ב).
הצנון כמקור לשמן - "בשמן אגוזים, בשמן צנונות, בשמן דגים" (שבת, כד ע"ב).
מעמדו הרפואי של הצנון – "נראה צנון נראה סם חיים" (עירובין, נו ע"א).
מדוע נבחרה עקירת צנון כסמל לרוב מים? – "כי הוו עקרי פוגלא ממשרא הוה קיימא בירא מליא מיא" (בבא מציעא, פה ע"א).
מדוע נבחר הצנון למבחן הריח? – "ריח צנון אני מריח בגליל" (בבא בתרא, קמו ע"א).
מדוע שונה בליעת האיסור בירקות השונים? – "צנון שחתכו בסכין" (חולין, קיא ע"ב).

א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.

 

כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.