חסרונותינו הם לטובתנו
הרב דב קדרון
בבא בתרא קיט ע"א
ארץ ישראל מוחזקת לנו מאבותינו, ונחשבת בבעלות עם ישראל מקדמת דנא, לכן עוד לפני שנכנסו ישראל לארץ היא כבר הייתה נחשבת רכושם, ומסיבה זו בן בכור ירש בה שני חלקים מאביו. רוב המפרשים מסבירים שהקניין שבו נקנתה הארץ לעם ישראל נעשה על ידי אברהם אבינו שהלך לאורכה ולרוחבה, וקנה אותה בחזקה.
אולם הרש"ר הירש (במדבר כו, נה) מסביר שזוהי סברה פשוטה, כי מה שהובטח בידי ה' עתיד להתקיים בוודאי, ולפיכך גם בטרם נתקיימה ההבטחה רואים אותה כאילו כבר התגשמה. מסיבה זו גם הדור הנאנק תחת עול המצרים נחשב כבעלי האדמה המובטחת.
החתם סופר (תורת משה דברים ט,א) ביאר שעד שבאו בני ישראל לארץ היו שם אמוריים, שהושיב שם הקב"ה שישמרו על הארץ, כמו עבדים המשמשים בן מלך עד שיגדל ויירש את מדינתו, ולפי זה צריך להבין מדוע גם הושיב בארץ ענקים שבנו להם ערי מבצר שיש טרחה גדולה להוציאם, היה לו להושיב שם שפלים חלשים שנוריש בלי טורח. אלא, הוא ביאר, הקושי הזה היה גם הוא מטובת הקדוש ברוך הוא, כדי שידעו ויבינו חסדי הבורא יתברך שמו, ושלא בכוחם ועוצם ידם עשו חיל.
כך הוא מסביר גם את ברכת בורא נפשות רבות וחסרונן, שמברך מי שהיה צמא ושתה מים להרוות את צמאונו, שהאדם נברא עם חסרונות, כגון צמא, כדי שכאשר החיסרון מתמלא יכיר את טובתו של הקב"ה ויזכה בזה לחיים גם בעולם הבא, לכן אנו מברכים ומודים לקב"ה גם על החסרונות שברא בנו שבזכותם אנו מכירים בטובתו.
