מה כל כך שימח את רב פפא?

הרב דב קדרון

בבא בתרא קנ ע"ב

לרב פפא היה כסף מופקד אצל אנשים אחרים, סכום של 12,000 זוז, והאנשים שאצלם היה הכסף לא הסכימו לשלוח את הכסף על אחריותם, לכן רב פפא היה צריך למצוא פתרון הלכתי, איך להקנות את הכסף לשליח ששלח להביאו.כאשר השליח בא עם הכסף, רב פפא יצא לקראתו, יש אומרים עד חצי הדרך.

הרבה מפרשים כתבו שהסיבה שרב פפא יצא לקראת השליח הייתה בגלל השמחה הגדולה שהייתה לו בקבלת הסכום הגדול של הכסף, אולם המהרש"ל (ים של שלמה בבא קמא פרק ט סימן מ) כתב שאם זו הסיבה לא היה לתלמוד לכתוב דבר כזה שאין בו תועלת. חוץ מזה, הוא כותב, רב פפא עשיר גדול היה, ובשבילו 12,000 זוז לא היה נחשב סך גדול.

לפי המהרש"ל הסיבה שבגללה רב פפא כל כך שמח ויצא לקראת השליח הייתה שמחת התורה. לפי שלא היו יודעים בני הישיבה בזמנו למצוא תקנה, איך אפשר לפי ההלכה במצב כזה להכריח את הנפקד או את הלווה שנמצא במקום רחוק להחזיר את הכסף לבעליו באמצעות שליח בלי שום טענה ואמתלא. ורב פפא מצא את הפתרון והתיקון לכך על פי ההלכה, ושמח בשמעו שהרעיון שלו יצא מן הכוח אל הפועל, וזהו סימן שירד לעומקי הלכה. המהרש"ל מסיים את דבריו וכותב: "וכשם שדנתיו לכף זכות, כך המקום ידינני לכף זכות".

יש להוסיף ששלמות דברי התורה היא כאשר הם באים לידי ביטוי בשלושת המישורים של: מחשבה, דיבור ומעשה, כפי שכתוב (דברים ל,יד): "בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשֹׂתוֹ", ועיקר הלימוד הוא על מנת לעשות, כמו שאמרו חז"ל (אבות ד,ה).