אשה "מברחת" נכסיה

נושא:
רב נחמן אומר שדין מתנת "מברחת" הוא כמו דין מתנת "שכיב מרע" - הוא נוהג רק כאשר האשה כתבה את כל נכסיה לאחר לפני חתונתה ולא שיירה לעצמה לא קרקע ולא מטלטלין.

שאלות תג"ל:
מהי הסברא בקביעה זו? מה הקשר בין "שכיב מרע" לבין "מברחת"?

הסבר דרך תג"ל:
אפשר לחשוב על "מברחת" בדומה למתנת "שכיב מרע". אדם הנותן כל נכסיו- זהו מעשה קיצוני ו"לא נורמלי". לא סביר שאדם יתן את כל רכושו לאחר בעוד הוא חי. על כן אנו אומדים את דעתו שלא כיוון לתת עכשיו אם יחיה, אלא להוריש לאחר זמן, לאחר מותו.
ב"מברחת" - גם כאן מדובר בפעולה "לא נורמלית". לא סביר שאשה שתתן לאדם אחר את כל רכושה לפני חתונתה. לכן, החכמים מעריכים שדעתה לתת את הנכסים רק עכשיו, לזמן שבו היא נשואה, כדי שבעלה לא ישתלט לה על רכושה. דעתה היא שלאחר זמן, אחרי תום הנישואין, כלומר אם מת בעלה או גירש אותה - יחזרו הנכסים אליה.

מה אתה חושב?
למה רב נחמן הרכיב רשימה זו?
האם יש קשר מהותי בין מתנת שכיב מרע לסעיפים האחרים ברשימה?
האם אמור להיות קשר?