סקר
איך לקרוא לבינה מלאכותית של הפורטל (השקה בקרוב)?








 

ספר תורה שנקרעו תפירותיו

הרב דב קדרון

בבא בתרא קסב ע"א

 

אם עדים הרחיקו את חתימתם יותר מדי מסוף שטר – השטר פסול, כי יש לחשוש שמא בעל השטר הוסיף וכתב דברים שלא היו בו בתחילה, אבל אם מסוף השטר עד חתימות העדים אין נייר חלק, אלא חתימות של קרובי משפחה, שהם עדים פסולים – השטר כשר. למרות שזה נראה לכאורה תמוה: מדוע אם חתומים עדים פסולים השטר כשר יותר מאשר אם נשאר נייר חלק, אין זו תמיהה, כי מצאנו דבר דומה לזה בסוכה: הפסול של סכך פסול פחות חמור מאשר הפסול של אוויר ריק.

על פי זה כתב בעל תרומת הדשן (סימן נ) שיריעות של ספר תורה שצריך לתפור אותן בגידים ולא בחוטי פשתן, ונאמר במסכת מגילה (יט,א) שאם התפירה בגידים כשרים היא רק בקצוות ובאמצע, ובין התפירות תפרו חוטי פשתן הספר פסול, ומכאן יש ללמוד שהוא הדין אם לא תפרו כלל בחוטי פשתן אלא השאירו את היריעה בלתי תפורה בין שלושת התפירות של הגידים – הספר לכאורה צריך להיות פסול, שהרי כפי שרואים מהגמרא אוויר ריק פסול יותר מאשר חומר פסול, לכן גם כאן יריעה שאינה תפורה כלל פסולה יותר מאשר יריעה שתפורה בפשתן. על פי זה הוא כתב שלכאורה ספר תורה שרוב התפירות שבין היריעות שלו נקרעה צריך להיות פסול, כי יש שם אוויר ללא תפירות. אולם במסקנתו הוא סבור שכמובן לכתחילה צריך לתפור את כל היריעה, אבל בדיעבד בספר שנתפר בתחילה כהלכה ואחר כך נקרעו רוב התפירות, כל זמן שיש עדיין חיבור בין היריעות שנחשב תפירה לעניין הלכות שבת – מותר לקרוא בו.

כך פוסק השולחן ערוך (יו"ד רעח,ג) אולם הט"ז חולק וסבור שרוב אורך תפר היריעה צריך להיות קיים כדי שהספר יהיה כשר.

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר